תקשורת, אימון והדרכה

נשים, דעתן קלה

העיתון לאנשים חושבים

הארץ, העיתון לאנשים חושבים

 

ידיעות, העיתון של המדינה

מעריב, העיתון הנפוץ ביותר במדינה

לא חושבות, לא נפוצות, לא חשובות: סיכום הויז'ואל של כותרות העיתונים הוירטואלים ומדורי דיעות מראה על העלמותן המוחלטת של נשים מהמדורים. זה לא רק ביום כיפור (ולא שלא שאלתי את עצמי אם לרגל קדושת החג חידדו את איסור שירת נשים גם לקולותיהן הכתובים) – מאז עברו שלושת האתרים להצגת קוביית פרצופי הכותבים בדעות, רשמתי לעצמי להגיב על כך. זה עניין יומיומי. האם זה קשור גם לשינוי הגברא בעריכת המדורים (שי גולדן במעריב ואלון עידן בהארץ, שניהם וביחוד זה האחרון לא ידועים כיקירי הפמיניזם)? או שזו סתם התופעה הכי נפוצה במדינה?

העמדה סטריאוטיפית:

בהארץ אונליין ובמעריב NRG אין אף אשה, ב- Ynet יש את סתיו שפיר (בונטון מנצח מיזוגניה) ואימג' של אחת מהנפגעות בענתות (אשה פגועה וחסרת אונים בלי קול ומפוקסלת/לא ניתנת לזיהוי שמי – מנצחת בונטון). אני כבר לא יודעת מה עדיף – הדרה מוחלטת או העמדה ארכיטיפית וסטריאוטיפית כמו זו שנבחרה ע"י עורכי דעות ב- Ynet

אני מניחה שאם ישאלו אותם, הם יאמרו ש"אף אחת לא שלחה מאמר" או "חיפשנו ולא מצאנו"', או "הן לא כותבות על זה".

FacebookTwitterGoogle+Share