לקראת הבחירות במפלגת העבודה – כמה מילים על הטקסט שעמיר פרץ כינה בדף הפייסבוק שלו "ניתוח מבריק";

הענשת מכשפות, 1508 - תמונה חופשית מויקיפדיה

"שלי יחימוביץ' מזמינה אותך למות איתה. בשפתה הכנה והנחרצת, עם ליקוי הדיבור הזה של הד' המתיילדת, עם מכנסי הריצה הצמודים שכל כך הלהיטו פעם את נחום ברנע. שלי יחימוביץ' מזמינה אותך למסע נורא אל הקבר, ואתה מחייך כמו בחור מאוהב, ומשתף פעולה…זה קבר טהור. כמוה. כמו הטוהר שכל כך הרבה אנשים מחפשים כבר חודשיים מתחת לעצי השדרה. כמו החלום שכולנו רוצים. ישראל נקיה, צנועה, מתחשבת, חומלת, צודקת. אבל לתוך החלום הזה נכנסת פרדי יחימוביץ' קרוגר. אם תצביע לה, היא תגיח אליך מתוך החלום, ותהרוג אותך….חימוביץ' לא כישפה את האנשים. הם באו אליה אחד אחד, מתוך האוהלים, מהעיתונים שלא כתבו עליה מילה רעה, מהרתיעה הלבנה והרפלקסיבית מול שפם סטליניסטי שמודבק על מבטא מרוקאי. מברירת המחדל…והכריחו את עצמם לאהוב אותה. הנישואים הכי טובים, הם הסבירו, נוצרים מיחסים שנבנים לאט…הם עצמו עיניים, כמו גבר שמסיט את מבטו מהאזורים הלא מושכים של בת הזוג. מה יש, אמרו האנשים אחרי שהכריחו אותם להסתכל, העם דורש צדק חברתי, אסור לסטות מהנושא…אצל שלי, זה לא לקח הרבה זמן. כמו רווקה שמפסיקה את הדיאטה כבר בליל הכלולות, יחימוביץ' ישר פתחה את הפה".

                                                                                                                                                              הטקסט של יונתן שם אור, שזכה בפייסבוק של פרץ לכותרת "ניתוח מבריק"

התלבטתי רבות האם להתייחס לטקסט הזה, שמחזיר אותנו לחלום הרטוב של ההבניה הפטריארכלית, זו שהיתה שמחה כנראה להחזיר אותנו אל ימי השואה הגדולה של הנשים: ציד המכשפות הגדול בין המאות ה- 14 ל- 17, בו עלו על המוקד ונרצחו באכזריות כ- 9 מליון נשים בעוון כישוף.

מה שהכריע את הכף היתה תשובה של אחת מחברותי לאחיה, מתומכי עמיר פרץ, שאני מביאה כאן כלשונה. תשובתה חידדה לי את מה שאני יודעת: לא צריך להיות תומכת של מועמדת כזו או אחרת, על מנת להוקיע מועמד שעושה שימוש בהסתה אלימה כלפי נשים, כדי לחזק את עמדתו הפוליטית. עניין של מוסר ואתיקה. גם תשובה שקבלתי מאחד ממקורביו של פרץ, לפיה מדובר ב"טעות של אחד מאנשי הניו-מדיה של עמיר שהעלה את הקישור לדף", אינה מכשירה את השרץ. כדברי סופרת הילדים נורית זרחי באחד מספריה – 'לא בכוונה, זה פשוט בכוונה אחרת'. איש הניו-מדיה הוא של פרץ, לא שלנו. מאז ומעולם לא לקחו גברים אחריות לעוולות שעשו לנשים. הגיע הזמן להפסיק עם זה.

ואומרת על כך חברתי לאחיה היקר לה מאוד:

"…אם היית רץ הייתי מצביעה בשבילך – וישנה בשקט בלילה. הבעיה היא עם מי שאתה נותן לו יד. פרץ פרסם את דברי הבלע הללו בקיר שלו תחת ההמלצה "ניתוח מבריק" אני לא יכולה להתעלם מ"הזהרת הזנסוני" – אני מתכוונת לספר  "מלאוס מלפיקארום" – קורנס המכשפות. דברי השיטנה על נשים שנכתבו בספר זה שיצא בימי הביניים, וכונה ע"י מלומדי הכנסיה " ניתוח מבריק" , שימש בידי האינקוויזיציה כספר לימוד במשך למעלה מ 200 שנה והוביל למותן של הרבה הרבה…. הרבה…. נשים. שים לב לשימוש במילים מכשפה, כישפה, מובילה לקבר ולקבורה, חלום בלהות אלו מילים שפונות אל הלא מודע, אל הפחדים הכי עמוקים, אפלים ולא מוסברים בנפש האנושית, האין זו דמוניזציה במלוא הדרה? מי כמוך יודע שככה משפיעים על המונים, מובילים אותם דרך תהומות לחשוב מחשבות מורעלות ולעשות מעשים מבישים. וכול זה מכוון, ומרושע ברמה שמדירה שינה מעיניי.

 נמאס לי !!  לא אכפת לי משלי יחימוביץ' והיא לא חברה שלי,   אבל איש רע כזה לא יקבל את הקול שלי .

זו לא התייחסות שולית למשהו הרבה יותר מהותי – בעיניי כאן בדיוק נמצא שורש הרע שזיהם את התרבות שלנו והוביל את כולנו, גברים ונשים, למחוזות של עצב ואומללות…"

 כל מילה נוספת מיותרת.

אני מקווה שאין אשה אחת במפלגת העבודה, שקראה את הפוסט הזה ותצביע לעמיר פרץ. 

–

גילוי נאות: בעבר הייתי מתומכותיו של פרץ ואף התפקדתי בזמנו למפלגת העבודה על מנת להצביע עבורו. היום אינני חברת מפלגת העבודה.

מבחינת יחסי לעמיר פרץ – הטקסט של שם אור, והסופרלטיב שניתן לו בפייס של פרץ, והיעדר גינוי פומבי ע"י פרץ לטקסט ולכותבו, והמתקפה הפטרנליסטית של פרץ על יחימוביץ' (שמזכירה את ימי התלכדות המחנה הגברי נגד לבני בבחירות האחרונות לכנסת) – הינם נקודת אל-חזור בלגיטימיות שלו במרחב הפוליטי. מה שהפוליטיקאים בישראל עדיין לא קלטו, הוא שבבחירות הקודמות לכנסת נפל דבר בישראל: נשים החלו להקדים שיקול מגדרי לשיקולים פוליטים אחרים. וזוהי רק ההתחלה.

- מאמר בנושא בגלובס