(המשך ההתכתבות בהמשך הפוסט)

יוסי שלום,

אני כותבת לך מתוך דאגה עמוקה מייצוגן הרעוע של נשים בראש המאבק הנוכחי, וספציפית בראש הצוות שאתה הקמת. כמי שנאבק על זכות הייצוג בהקשרים אחרים, אני מצפה ממך (גם אם לכאורה ציפיה היא מתכון לאכזבה) להיות רגיש מכלל האדם להיבט הזה. כשאני פוגשת רק גברים בייצוגים התקשורתיים של המאבק (למעט דפני ליף וסתיו שפיר – שאינן מייצגות נשים אלא מאבק חברתי "שוויוני" – היינו, נטולות מודעות מגדרית), המאבק הזה אינו שלי ודי ברור לי מי עומדות להפסיד ממנו בטווח הבינוני והארוך. כן, ידוע לי שעדינה בר שלום (שאני מעריכה עד מאוד ואף היתה שותפתי במסע היהודי-ערבי לאושוויץ בזמנו) הצטרפה אליכם ויש יו"ריות לועדות שונות, אולם הן אינן בצוות המוביל. זה הופך את הצוות ללא לגיטימי ופוגעני למחצית האוכלוסייה.

אני מבקשת ממך מאוד, לכן, לפעול מיידית לצרופה של אשה בעלת כישורים רלוונטים ומודעות חברתית ופמיניסטית אליך, אל ספיבק ואל זעירא, ולדאוג שאותה אשה תופיע בכל חשיפה תקשורתית כשווה בין שווים וכדמות ייצוגית ומייצגת. אם יש קושי לאתר אשה כזו, מה שאני מטילה בו ספק – אשמח לסייע ברשימה.

בנוסף, אני מצרפת קובץ וורד ובו מאמר עם דרישות סף כלכליות מגדריות שאנו, מקימות המאהל הפמיניסטי ונשים פעילות מכל רחבי הארץ דורשות שיכללו בנייר הדרישות מן הממשלה. החשובה מכולן היא הדרישה לאכיפה גורפת של חוק שכר שווה, שיוסיף להכנסתה של כל אשה לאורך חייה בין מליון וחצי לשני מליון ₪ בממוצע. אישית, אני מוחלת על זוטות כגון מימון מעונות – אם ישלמו לי את שכרי ההגון כמתבקש מחוקי היסוד ומתפיסת כבוד האדם שלי כאשה, אני כבר אחליט אם לממן ממנו מעון או לבחור בפתרונות חלופיים. מימון המעונות הינו שלילה נוספת של חופש הבחירה של נשים, מהיותו סותר את החירות הכלכלית והריבונות אליה אנו שואפות.

אשמח לתשובתך,

חנה בית הלחמי

–

תשובת פרופ' יוסי יונה:

חנה שלום,

עשינו מאמץ גדול – צוות ההקמה , שיהיה שילוב משמעותי של נשים בצוותים השונים:

אמילי סילברמן ראש צוות דיור, נדיה איסמעיל ראש צוות תעסוקה, לאה אחדות חברה בצוות מאקרו כלכלה טליה ששון ראש צוות משפט (ניסנו לגייסאת דליה דורנר שסרבה) אורה בלום תחבורה. כלומר, מתוך 8 צוותים מחצית נשים. מלבד זאת בכל הצוותים השונים משולבות נשים. בקשר לחזית הציבורית – ברוב המקרים אנשי התקושרת פונים ישירות למרואיינים – יש שם העדפה פטרירכאלית ידועה. צוות הדברור אינו עדיין מוגבש די צרכו כדי להבטיח ייצוג מגדרי מספק.

–

תשובתי לתשובתו:

יוסי,

תודה על תשובתך.

ידוע לי כמובן על ראשי הצוותים אולם בקצה העליון של הפירמידה יש גברים בלבד, ועל כך כתבתי לך. אני מניחה שאתה חושב כמוני – שהייצוג אינו זניח אלא משקף סדר היררכי ויכול לעצב סדר היררכי חדש ונכון יותר, אם פועלים לשוויון ייצוגי. אני משוכנעת שלפחות אחת מהנשים הללו יכולה להיות בצוות המוביל, אותו צוות שאתה חבר בו ושיגיש את המסקנות לממשלה ויעמוד בלב הסיקור התקשורתי. אני משוכנעת ששינוי זה יביא את הנושא המגדרי להיות משולב בשיח הגלוי, כפי שראוי שיהיה.

גם בעבודה מול העיתונות – פטריארכלית ככל שתהיה – ניתן להפנות באופן מכוון על פי מדיניות תקשורתית מודעת ושוויונית, שהיא בתשתיות קיומו של צוות כזה, שטובת הציבור (כולו, על גווניו) היא משימתו. העיתונות מדברת עם מי שמוכנים לדבר אתה – ואם תפנה אותם לחברת צוות על פי החלטה, הם ידברו אתה.

לכן אני שבה ומציעה את בקשתי ליצור את השינוי על מנת שהצוות הזה ייצג גם אותי כאשה והמאבק יהיה גם מאבק שלנו. עד אז – מאבק האוהלים מסתמן (ואתך הסליחה) שוב כמאבקו של הגבר הלבן, ואצטער מאוד לראות את נושאי הדגל החברתי מזה שנים, מצטרפים למגמה הזו.

אני מקווה שדברי ילקחו לתשומת לבכם ויביאו לשינוי מידי בהרכב ה"שפיץ" העליון של הפירמידה, שאשמח אם גם יתרחש וגם יזכה בהודעה הצהרתית לתקשורת. ככה מייצגים ציבור וככה מחנכים ציבור.

ברשותך, כמאמינה בשיח ציבורי פתוח, אני מעבירה את הדברים לידיעת התפוצה הפמיניסטית,

תודה ובהצלחה,

אשמח להיות מעודכנת בשינוי שיהיה,

חנה

–

עדכון:

1. ההתכתבות כולה נשלחה לכלל התפוצה הפמיניסטית.

2. יהודית קורין פנתה, בהתייעצות משותפת של שתינו, לעדינה בר שלום – חברתנו מהמסע היהודי-ערבי לאושוויץ ב- 2003, שהצטרפה אתמול פומבית למאבק החברתי. עדינה תומכת בעמדתנו ומסכימה עם העקרונות העומדים מאחוריה, ותפעל מול יוסי יונה ועמיתיו. במקביל, עדכנה אותנו שגם מיכל יודין – יו"ר עמותת כ"ן – פועלת בנושא.

ביחד, בכוחות משותפים, נביא למעשה הייצוגי להתרחש. 

אמשיך לעדכן.

–

תשובת יוסי יונה 17.8

היי חנה,

אני משיב בחיוב לפנייתך. אני מכתב את אסף שרון, שהוא אחראי על הדוברות. אנחנו בהחלט נעשה ככול יכולתנו להבטיח ייצוג מגדרי במגענו עם אמצעי התקשורת. זו לא אמירה מהפה אל החוץ – זו התחייבות!

יוסי

—

ע ד כ ו נ י ם 27.8.11

1. מאז אותה הבטחה לא רואיינה אף אשה – רק פרופ' יונה עצמו

2. פרופסור יוסי יונה בתשובה לפרופ' יפה ברלוביץ' בלוך (יו"ר האגודה ללימודים פמיניסטים) על הצעת האגודה, בשלב מאוד מוקדם בהתהוות הוועדות, לשלב את המומחיות פרופ' סילביה ביזאווי וד"ר טובה בנסקי בועדות: "פתיחת הוועדות (לנשים שברלוביץ' בלוך הציעה – חב"ה) תביא לשטפון של בקשות שתחבל בעבודה התקינה".

כשהפשפש עלה למעלה, הוא שכח שהוא פשפש שנלחם בעבר (בצדק) על זכות הייצוג שלו ככזה. להגמוניה הגברית הלבנה בחברה פטריארכלית אין צבע, יש לה טוסטסטרון וכח.