דברים שהוכנו לקראת ונשאו בהשקתו של הספר עברית אינטרנטית מאת כרמל וייסמן ואילן גונן, 22.7.2011

מוקדש באהבה והערכה לד"ר כרמל וייסמן

מויקיפדיה:

בסלנג האינטרנט,  טרול הוא משתתף בפורום באינטרנט או בצ'אט' שכל מטרתו היא להזיק באמצעות שיבוש מהלך הדיון בו.

הטרול מסב נזק באמצעות כתיבת הודעות הפוגעות במשתתפים אחרים, הפרת כללי ההתנהגות בפורום, שלהוב (Flaming),  התחזות לאחר וכדומה. כמו כן, חלק מהטרולים משתמשים בשיטות של האקרים, כגון גניבת זהויות, וכדומה.

לעתים חלק מעיסוקם של הטרולים הוא ב"ספאמריות", שליחת הודעות שמפרסמות אתרים שונים. במקרים מסוימים, פעילות טרולים עלולה לסכן את עצם קיומה של קהילת האינטרנט.

רובם המכריע של הטרולים הם גברים, ממש כמו רוב מחוללי האלימות בעולם בכל התחומים (הנה, כבר הרגזתי כאן כמה טרולים…), רק שהיום כרמל בקשה ממני לדבר על האחוז או שניים של היוצאות מן הכלל – הטרוליות.

למרות שמאפייני ההתנהגות החיצוניים של הטרולית דומים לכאורה להגדרה המילונית, יש (לפחות על פי ניסיוני) הבדל מהותי בינה לבין הטרול, הבדל שיושב על מאפייני התנהגות מגדריים.

הטרול יאבק בדרך כלל על עיקרון – הטרולית תאבק על צדק. הוא יופיע לרוב בניק בדוי ויפרוק כל עול כי מטרתו הרס – היא תופיע בשמה האמתי או לפחות תשחרר פרטים המעידים על זהותה האמתית, כי היא נאבקת למען מטרה צודקת או על מנת להגן על משהו או מישהו (כי זה מה שנשים עושות – ויש לה את ההצדקה מוסרית לפעילותה שהופכת את הטרוליות למעשה "כשר"), הוא מייצג צד פוליטי והיא בדרך כלל זהות (ו/או דמות ו/או מסגרת) פוליטית נקודתית, היא תפעל רק כשיש סיבה של ממש בעיניה, הוא – יפעל תמיד מול מושאי הטינה שלו. הוא פועל מתוך כעס, היא פועל במקרים רבים מתוך עלבון. הטרול מגדיר את האני הוירטואלי שלו ע"י התנגחות וכפיית שינוי, הטרולית מגדירה את עצמה דרך "לצאת צודקת", הוא דמגוג והיא מניפולטיבית, היא מגיעה מהר מאוד לרזולוציות מתוחכמות לכאורה של מניפולציה מגדרית (משפטים שמתחילים או מסתיימים ב"אפילו אני כאשה/כפמיניסטית") – הוא נעול פשטנית במיתוס המדונה והזונה וממצב על הרצף הסטריאוטיפי כל אשה שמתנגדת לו (בין שרמוטה לזו שאף גבר לא יעשה לה טובה). השפה האינטרנטית שלהם שונה. בתהליך המאבק הוירטואלי היא מרחיבה לעיתים את מעגל ההגנה שלה לדמויות נוספות שבצד שלה, הטרול נמצא יותר פעמים עושה שימוש מניפולטיבי ופטרוני בדמויות (במיוחד אם הן נשיות) שבצד שלו, כדי לנגח את מושא מתקפתו ע"י הפיכתן ללעג (למשל: "את טוחנת מים בדיון עם האשה הזו"). הוא חושב שכל מה שהוא אומר נכון, היא נבהלת לעיתים מעצמה ומוחקת רטרואקטיבית חלק מתגובותיה. הוא מתלבש על זירה אחת עד שהוא מחסל אותה, היא פועלת לעיתים גם במעגלים היקפיים על מנת לפגוע בזירה מבחוץ (למשל – היא תלך לכל מקום בו מזכירים אותי ואת הנושא ותכניס הודעות שמכילות את "אפילו אני כאשה…").

ההבדלים ביניהם כל כך ברורים, שניתן לזהות בעזרתם במקרים רבים טרול שבוחר לעשות שימוש בניק נשי.

החדשות הטובות הן שטרוליות מעניקות לי כוח פוליטי גדול עד דמיוני – אני לדבריהן הסיבה להרבה תהליכים שלמעשה אין לי קשר אליהם, כמו התנועה הפמיניסטית העולמית והסיבה מדוע נשים מתקשות בהגדרה עצמית פמיניסטית. זאת משום שכוח נשי מוציא מהן את מה שכוח מוציא מאתנו כנשים בכלל – את ההתבטלות העצמית ע"י האדרת כוחו/ה של האחר/ת, בלי קשר למציאות. טרולים, לעומתן, קוראים לנו לכל היותר בשפה התרבותית המוכרת להם – "מאפייה פמיניסטית".

מדובר כמובן בהכללות, אולם אלו מתבססות על חוויית ההתמודדות האישית הארוכה בשנים עם הדמויות הללו.

לכבוד האירוע החשוב הזה של השקת הספר עברית אינטרנטית, איתרתי בארסנל התגובות הטרוליות מהתקופה האחרונה (כחודשיים-שלושה לאחור) כמה טרוליות מרשימות, שאת דבריהן איגדתי לכדי בית קצר חדש בשירת הטרול (המופיע בספר). לא אנקוב בשמן של הטרוליות, אבל כפי שציינתי – הן מזדהות בשמן ופרטיהן ידועים לי. יש ביניהן פעילה פוליטית מוניציפלית, עיתונאית, בלוגרית, רכזת ארגון נשים, דוגמנית עבר, סופרת מתחילה, לוחמת חירות וזכויות אדם, רעייתו של בכיר ידוע במפעל ההתנחלויות, מרצה באריאל ועוד.  לעומתן – ממאות הטרולים ממין זכר שנתקלתי בהם ב-16 השנים האחרונות – ידועה לי זהותם של 2-3 בלבד, וגם זאת במקרה.

שירת הטרולית / חנה בית הלחמי

מִישֶׁהוּ צָרִיךְ לָתֵת לֵךְ אֵת הַכַּאפָה שֶׁמַּגִּיעָה לָךְ וּלְהַשְׁתִּיק אוֹתָךְ אַחַת וּלְתָמִיד ■ כְּפִייָתִית חוֹלָנִית ■  

מְעַנְייֶן מָה הָיִית זוֹרֶקֶת עַל עוֹזֶרֶת הַבַּיִת בְּמָקוֹם שָׂרָה נְתַנְיָהוּ? ■ אַת בִּכְלָל פֶמִינִיזְם לִיבֵּרָלִי  ■

דּוֹרְסָנִי וְאַלִּים ■ תְּמוּנָה מְדֻיֶּקֶת שֶׁל כָּל הָרָעוֹת הַחוֹלוֹת בְּפֶמִינִיזְם  ■ הַסִּבָּה בִּגְלָלָהּ נָשִׁים ■

לֹא מַגְדִּירוֹת אֶת עַצְמָן כְּפֶמִינִיסְטִיוֹת ■ אוֹבְּסֶסִיבִית מוּפְרָעַת ■ טִפְּשָׁה ■ חָבְרָה בְּכַת קִיצוֹנִית ■

מְאֻחָר מִדַּי לְאַחֵל לְךָ בְּרִיאוּת הנֶפֵשׁ ■ שׁוֹבִינִיסְטִית חֲזִירִית שֶׁכָּמוֹךְ ■ משת"פית שֶׁל הֲיְמִין ■

שְׂמאֹלָנִית קִיצוֹנִית ■ אַלִּימָה, אַלִּימָה, אַלִּימָה ■ פְּגוּעָה בְּאֹפֶן שָׁרְשִׁי וְעָמֹק ■

בֶּטַח הָיִיתָ יַלְדַּת כאפות בְּבי"ס ■ מְתֻסְבֶּכֶת והֲזוּיָה ■ בַּהֲנָחָה שֶׁהָיִית בבי"ס, וְלֹא הִסְתּוֹבַבְתָּ בַּרְחוֹבוֹת  ■

בֶּטַח חֲבֵרַייךְ דּוֹמִים לָךְ ■ מְקַשְׁקֶשֶׁת שְׁטֻיּוֹת ■ בּוּרָה חָסְרַתּ הַשְׂכָּלָה ■ פֶמִינִיסְטִית מְזֻיֶּפֶת שֶׁכָּמוֹךָ ■

בּוּשָׁה לַמִּגְזָר וְלַמִּגְדָּר ■ רוֹמֶסֶת נָשִׁים מִסְפָּר 1 בָּאִינְטֶרְנֶט ■ מְ-א-וּ-סָ-ה  ■ קַרְיירִיסְטִית ■ דּוֹרְסָנִית ■

לוֹחְמָנִית ■ קוֹלָנִית ■ חָסַרְתָּ רְגָשׁוֹת ■ מִשְׁתַּמֶּשֶׁת בִּכְסוּת "פֶמִינִיסְטִית" ■ כְּדֵי לָתֵת בִּטּוּי ■

לִדְחָפִים אַלִּימִים שֶׁיֵּשׁ בָּהּ ■ וּבְשָׂפָה גְּבוֹהָה ■ וּמִתְנַשֵּׂאת ■ כְּדֵי לְהַסְתִּיר ■ שֶׁבְּעֶצֶם אֵין לָהּ מָה לְהַגִּיד ■

מַזָּל שֶׁאֲנִי אִשָּׁה, ■ כָּךְ אֲנִי יְכוֹלָה לוֹמַר שֶׁנִּמְאַס לְגַמְרֵי ■ מְהַפֶמִינִיסְטִיוּת הַאוֹבֵר-לוֹחְמָנִית שֶׁל בֵּיִת הַלַּחְמִי, ■

מִבְּלִי שֶׁאֲחַשֵּׁב כְּשׂוֹנֵאת נָשִׁים.

–

עוד מההשקה:

כרמל וייסמן – מדוע קל להציק ברשת?  

ד"ר תמר עילם גינדין - למי קראת הומוקליד?  

אילן גונן - דף מהספר הופך לציוץ בטוויטר  

את שירת הטרול תמצאו בעמ' 129 בספר.

בלוגים נוספים של משתתפים בארוע: דגש קל, מדע בזיוני