הטקסט המפתיע (או לא?) של הבוקר – ותודה לנעמה כרמי על ההפנייה - הוא הזמנה לסדנא באתר אינדימדיה, להתמודדות עם הטרדות מיניות בהפגנות השמאל. עצם קיומה של הסדנא מצביע על כך שהטרדות מיניות הן תופעה רווחת בהפגנות השמאל (תזכורת, למי ששכחו: פעילי שייך ג'ראח בחרו לא להתמודד איתה, כי המאבק בכיבוש חשוב יותר, וקראו למפגינות "להתלבש צנוע").
ההזמנה נמחקה מאתר אינדימדיה, ולמקרה ותימחק גם מהמטמון, להלן תמונת מסך:
היפוך תפקידים בין כובש לנכבש. ומי הקורבן שלו?
המשפט המעניין מתוך הטקסט הזה, נוגע להיפוך התפקידים בין כובש לנכבש. בבואם של מפגיני שייך ג'ראח / עיבלין ונעלין ואיזורי הפגנה אחרים למחות נגד הכיבוש, הם מקבלים בהכנעה את הכיבוש ההפוך – משום שהוא לא ממש נוגע בהם: הקורבן הן נשים. אפשר לכסות להן את הכתפיים ולהמשיך לגזור קופונים חברתיים צדקניים מהשתתפות בהפגנות, המעניקות למפגינים תפיסת "אני" של נושאי דגל הצדק החברתי, מראית עין של ליברליזם ומאבק לשוויון, עדכניות, ואולי (גיי וייסט) אפילו שיפור חיי המין בעזרת השתתפות באקטיביזם סקסי ובדחיפה שבועית לאדרנלינים בדרכם מעלה.
המלצתי לנשים היא להתנות את השתתפותן בהפגנות השמאל באבן בוחן פשוטה, לפיה בהטרדה המינית הראשונה תופסק ההפגנה, והמפגינים לא ישובו אליה כל עוד לא יגיעו להסכם ברור עם חבריהם הפלשתינאים על אפס סובלנות להטרדה מינית, קלה כחמורה, וסילוק פומבי ובבושת פנים של כל מטריד מן המעגל.
הבחירה של מפגיני ומפגינות שייך ג'ראח לצאת בקריאה ללבוש נשי צנוע, מתחוורת שוב כקריאה פוליטית-מגדרית שמטרתה העיקרית היא שימור ההגמוניה הגברית בשני צידי הסכסוך.
לא נותר לי אלא להצטער שאין שמאל בישראל, ושנשות השמאל משתפות עם המגמה הזו פעולה.
———————————
דיון ברוטר, טוויט של איתמר
כל קישור רלוונטי שתשלחו לי (מכל צד ודיעה) – יעלה לפוסט
תודה לעמוס ששלח לי את הכתבה, שהתפרסמה במקור ראשון
אמיתי סנדי מצייץ לנעמה כרמי; האם זו עמדת מארגני ההפגנות? נשמעת אחידות במסר המגיבים מהמטה וסביבתו, בכל אופן.
תגובות אחרונות