אודות | משובים | במחשבה שנייה | פייסבוק | פורום רעננה | פינת ייעוץ | ספרים | צרו קשר | רשימת תפוצה
דף ראשי

מהו יום האשה הבינלאומי?



ב-8 במרץ 1857 החליטו מאות פועלות במפעלי הטקסטיל בניו-יורק שנמאס להן משעות העבודה הארוכות, מהשכר הנמוך ומתנאי העבודה הבלתי אנושיים, שהורעו עוד יותר עקב הכנסת מיכון למקומות עבודתן, ופתחו בשביתה. ההפגנה פוזרה בכוח על ידי המשטרה אולם הרושם שהותירו אותן נשים אמיצות היה כה עז ומפתיע, עד שהוחלט למסד את התאריך ולציין אותו מאז בעולם כולו.

ההפגנות הפכו למסורת, היוו את ראשיתה של התנועה הפמיניסטית הרחבה (שבל הוקס מכנה פמיניסמים, בשל הזרמים השונים שבתוכה) ונערכו שנה אחר שנה. ב-1859 הקימו עובדות הטקסטיל אגודה בשם “איגוד העבודה” וב-8 במרץ 1908 צעדו 15,000 נשים ברחובות ניו יורק בקריאה ליום עבודה קצר יותר, שכר טוב יותר וזכות הצבעה. בשנת 1910 נערך בקופנהגן לראשונה כינוס נשים בינלאומי בחסות האינטרנציונל השני, והוכרז על יום האישה הבינלאומי. שנה לאחר מכן צוין יום זה על ידי מיליון בני אדם באירופה. שישה ימים לאחר הפגנה זו נספו בשריפה בבית חרושת לבגדים בניו יורק 140 נשים, בגלל חוסר תנאי בטיחות בבניין. באירוע המכונה Triangle Factory Fire ונחשב כציון דרך סמלי ועצום במאבקן של נשים על זכויות העבודה שלהן. הפעם הראשונה שנשים רוסיות ציינו את יום האישה הייתה ב-1917. עם התבססות המשטר הסובייטי הפך יום זה לאחד מהימים החשובים בברית המועצות.

באותן שנים פעלו באירופה וארה”ב נשים, שנתפסו כמהפכניות והגיעו להישגים מפליגים הן בראי תקופתן השמרנית והן למען המטרות שקדמו ולמען נשים בכלל. ביניהן, רוזה לוקסנבורג שתמונתה נישאת כאן בפוסט, אליזבט סטנטון, סוזן אנתוני ולוסי סטון מקימות התנועה הסופרג’יסטית (למען זכות הבחירה) ואחרות – שסללו לכולנו את הדרך לפיתוח תודעה פמיניסטית רחבה וליישומיה. אמנם לעיתים נדמה שלא התקדמנו הרבה מאז הימים בהן פעלו הנשים הללו – אולם בימים טובים יותר אנו בהחלט מכירות בצעדי הענק שעשינו ביחד לתקופתן, ובאומץ הלב העילאי שלהן לפעול כפי שפעלו.

העניין הבינלאומי ביום האישה חודש בשנות השישים, עם התעוררות הגל הראשון של הפמיניזם. שיא ההכרה בחשיבותו היתה בהכרזה הרשמית של האו”ם, ב- 1975.

באשר אלינו, מצוין יום האישה הבינלאומי ברוב הארגונים כבר מזה למעלה שני עשורים. למרבה הצער, בחרו ארגונים רבים לאורך השנים לחגוג את יום האישה באירועים המנציחים את מה שיוצרות המחאה המקוריות, במאה ה- 19, יצאו נגדו – כלומר בסמלים אפלייתיים וסטריאוטיפיים המחברים נשים למראית עין חיצונית במקום לתוכן, בילוי קל במקום העמקת המודעות לזכויות נשים בעבודה ובחברה, ועוד. יש הסוברות כי אופן ציון היום בשוק התעסוקה משמש כאחד הכלים הסמליים המשמעותיים להנצחת מעמדן התעסוקתי הנחות של נשים בישראל.

בשנים האחרונות, עם חקיקת חוק הממונות והתמקצעותן בכל הקשור לזכויות נשים ולהבטים חברתיים ושוויוניים של עבודת נשים, ניכר שינוי באופן ציונו של יום האשה, וביותר ויותר ארגונים מוקדש היום להעמקת המודעות לשוויון תעסוקתי, לפעילות רישות (נטוורקינג) בין נשים ולארועי הוקרה לתפקידן של נשים בארגון והכרה בכפל התפקידים שלהן, על משמעויותיו.

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מפרסמת מדי שנה ביום האשה מידע השוואתי, לפיו קיים עדיין פער של עשרות אחוזים בין שכר נשים לשכר גברים, אולם ניכרת התקדמות איטית לקראת חברה שוויונית יותר – בין השאר בשל חקיקה מחייבת המקשה יותר ויותר על מקדמי האפלייה בארגון: אי שוויון בקבלה לעבודה, בקידום עובדות ועובדים, ייצוג בדירקטוריונים, מניעת הטרדה מינית (שהיוותה לאורך דורות אמצעי “הקטנה” והשפלה תעסוקתית של נשים וגרעה מהמוטיבציה התעסוקתית שלהן), מניעת הטרדה תעסוקתית אחרת ולאחרונה אף תחילתה של מגמה של “ארגון ידידותי למשפחה” – שמסייע בחלוקת הנטל המשפחתי הבא על חשבון שעות העבודה, בין האם העובדת לאב העובד.

גם תכניות הכשרה, העצמת העובדת, השכלה ומיומנויות קריירה שמוקנות לנשים בתוקף תקציב קידום האישה בחלק מהארגונים, מקנים לנשים ולכלל עובדי הארגון את היכולת, וחשוב מכך – את נקודת המבט הרחבה המאפשרת חתירה מעשית ואפקטיבית לשוויון תעסוקתי.

  • למעוניינות בקריאה בנושא – ממליצה על ספרה של טלי רוזין מה זה בכלל פמיניזם



אנא המתן לטעינת התגובות...
כל הזכויות שמורות © | עיצוב: | Powered by [PiXeliT - בניית אתרים] |