אודות | כתבו עלינו | תודות | פורומים | בלוגוספירה | פינת מומחים | ספרים | צרו קשר | הצטרפות לתפוצה
דף ראשי

קוד לבוש: ביצה ותרנגולת



עבדתי ואני עובדת עם הרבה מאוד אנשים על תכנון הקריירה שלהם וקידומה.
לעיתים, כשרובצ/ת לפתחי מתאמנ/ת משלומפר/ת במיוחד שרוצה להתאמן על קידום בעבודה, אני מבקשת ממנו/ה לצייר לי את דמות הממונה עליו/ה, במילים או באיור, באופן מפורט עד לכפתורי החולצה ושרוכי הנעליים.
ואז, אני מציעה למתאמנ/ת שלי להתלבש כאילו כבר קבל/ה את הקידום, כלומר כמו הממונה עליה/ו.

באנגלית, קוראים לזה Dress Code.

קוד לבוש שמתאים לסיטואציה, מכבד את הסיטואציה, רלוונטי למסר אותו נושא עימו הלובש/ת ומכבד את הלובש/ת. כמו בכל כלל מכללי המשחק בחיים - אפשר גם אחרת, אבל זה "תופס" ומהווה גימיק חיובי רק אם אתם מבינים, מכירים את
ומכירים בקוד הלבוש. קצת כמו ציירי אבסטרקט וציירים בסגנונות אישיים וחופשיים אחרים: כולם התחילו מציור פיגורטיבי ומטכניקות רישום טובות.

אני לא מלמדת את המתאמנים שלי איך להתלבש (בשביל זה יש יועצי תדמית), אלא מהם כללי המשחק.
את המשחק הם משחקים בעצמם, וגם המחיר על התעלמות מכללי המשחק, אם וכאשר יש כזה - כולו עליהם.

(את מה שאני אומרת על מפלגת העבודה, יודעים כבר מזמן בכל קולג’ במלזיה)


ואיך כל זה קשור לכותרת?

יצא לי לאחרונה לבקר בבית מפלגת העבודה בתל אביב, המעוז האחרון של הסוציאל- דמוקרטיה בישראל, מפלגת שלטון הסטורית, מקימת המדינה, זו שיצקה לכאורה את התשתיות לכל מה שאנחנו היום. הגעתי לשם לענייניה של מישהי אחרת, ובעודי ממתינה לה, התבוננתי בא/נשים. זה היה יום חדשותי מאוד, עם הרבה תנועה אנושית, שרים, מאבטחים וכל ערוצי התקשורת.

לאט לאט, הצלחתי לחלק את המשוטטים בבניין לקבוצות: תקשורת (בג’ינס), מאבטחים (בחליפה), פעילים (חגיגיים - עד כמה שפרולטרים ותיקים יכולים להיות), שכירי יום שעסקו באריזת קלפיות (שפת גוף עמלנית) ועובדי המפלגה.

רבים מאלו האחרונים, נראו כאילו הגיעו לעבודה עם פיג’מה, ועל פי האנרגיה ששפעה מהם - עוד לא ממש התעוררו הבוקר (רק שהשעה היתה שש בערב).

מה ראיתי? ראיתי מכנסי 7/8 רפויים מעל קפקפים מקרקשות, מכנסיים קצרים, בגדי טריקו, טרנינגים, ג’ינסים מהוהים במיוחד (וחבר’ה - גם ג’ינס חאקי או ג’ינס שחור - הוא ג’ינס, וכשהוא משתפשף הוא כבר אינו ראוי לעבודה), חלק מעובדי הבניין עמדו במרכז הלובי ועישנו, כאילו אין חוק, אין זולת להתחשב בו, אין דין ואין דיין.  ועוד אלמנט התנהגותי, שנלווה בדרך כלל לסוג כזה של הופעה, שהיא הרי ה- sub-casual של תרבות ה- Casual: הליכה איטית מאוד במסדרונות, כאילו מישהו מריץ את הסרט לאט, לאט מדי. 

שיווק עצמי מורכב מצורה, תוכן ויחסי הגומלין שביניהם.

במפלגת העבודה - התצפית מעלה ממצאים כאובים:  הצורה אינה של של מפלגת שלטון וביחסי הגומלין שבין הצורה לתוכן, נפער בור ענק ושחור. המפלגה כבר נפלה לבור הזה (ע"ע הסקרים), ומפילה איתה את גרעין הבוחרים שאכפת להם/ן מהמפלגה, מהעם ומהאומה.

ביבי לא יחזור לשלטון (כפי שמנבאים הסקרים) רק בזכות החליפות שלו - אבל ה"פיג’מות" של עובדי העבודה המעשנים במסדרונות היא ביטוי נאמן להילך הרוח והתרבות הארגונית שהביאו לדעיכתה.

לו אני היועצת הפוליטית-תדמיתית של המפלגה, הייתי ממליצה על שינוי מיידי, כי שינוי מתחיל מבית...

לכן, זו המלצתי למזכ"ל המפלגה: תתחיל לנהל את הא/נשים. הפוליטיקה חשופה היום לציבור באופן מיידי ובמערומיה. את מה שאני ראיתי במפלגת העבודה השבוע, רואה כל עם ישראל.

כדי לשוב להיות מפלגת שלטון - על כל עובדי המפלגה להתחיל להתלבש, לנוע, להראות ולדבר כמו מפלגת שלטון.




אנא המתן לטעינת התגובות...
כל הזכויות שמורות © | עיצוב: | Powered by [PiXeliT - בניית אתרים] |