אודות | פינת מומחים | כתבו עלינו | תודות | בלוג nfc | מילים בקפה | פורום רעננה | פרלמנט נשים | ספרים | צרו קשר
דף ראשי > ידע והעשרה > מאמרים > יזמות וניהול

האם אחריות חברתית מכבידה על הארגון? / בעז קפסוטו



למאמר הראשון

כבר מימיו של צ’ארלס דארווין, קיים עיסוק הולך וגובר בשאלות האבולוציוניות: מדוע יש לצמחים או לבעלי חיים או בני אדם איברים שאין להם תרומה משמעותית או פונקציונליות ברורה? איך יכול להיות שתהליך של ברירה טבעית הותיר בעינן תכונות שרק מכבידות על סיכויי ההישרדות של אותו בעל חיים?

באופן דומה, יש שמתייחסים לאחריות חברתית כדבר שמכביד על הארגון. מדוע שבנק, חברת אנרגיה או כל מפעל יצור יאמצו ערכים שלכאורה פוגעים להם ברווחיות? מדוע שכל ארגון עסקי ישקיע כסף וזמן בתרומה לקהילה? מדוע שיאפשר לעובדיו לתרום בכל תחום העולה על רוחם על חשבון 20% מזמן העבודה? למה שיאמץ קוד אתי ששם עליו מגבלות מתקדמות לעומת המקובל הנורמטיבי, יקדים את החקיקה, ועוד מבחירה?

לטווח הקצר, ארגון עסקי יכול לתרום לקהילה כסף, לממן פרויקטים חברתיים ייעודיים או אפילו לקיים פעילות ענפה של קשרי קהילה (ואני מברך על כל מקרה כזה). אבל אחריות חברתית אמיתית לא מסתיימת שם. ארגון לא יכול לזהם את הסביבה באופן שיטתי בלי לקחת אחריות על הזיהום ובלי לחפש פתרונות למנוע אותו בצורה פרו-אקטיבית. ארגון לא יכול לתרום לילדים נכים או נשים מוכות אבל להתעלם מחובתו לתת לעובדי הקבלן שתחת אחריותו תנאים מינימאליים עפ"י חוק או להרשות לעצמו לא לעשות כל שביכולתו למנוע הטרדה מינית במקום העבודה. ארגון לא יכול לתרום למלחמה בתאונות הדרכים ובמקביל להילחם ברפורמת מיסוי של רכבי הליסינג שמהווה את אחת התרומות העיקריות לגודש על הכבישים, זיהום אויר, ונסוּעה הולכת ועולה.

אז אתם בטח אומריםי: "מה לא יכול? עובדה!"

ואני אומר: אתם צודקים, יכול... אבל...

בסופו של דבר, אם יתגלה פער בין הערכים הממשיים של הארגון, היחס שלו לעובדיו, ללקוחותיו או לסביבה, לבין האחריות החברתית שעליה הצהיר, הרי שזה יכול לגרום לארגון ולמותגיו נזק רב ואין שבוע שעובר בלי דוגמה חייה לכך (ארומה, אסם, קסטרו ורבים אחרים).

אז איך כל זה קשור לביולוגיה ולאבולוציה?

בהמשך לפוסט הקודם שכתבתי על אחריות חברתית כזהות רצויה של הארגון, אני שואב את הפרספקטיבה הבאה ממאמר שקראתי לאחרונה, ומציע להתייחס לרגע לאחריות חברתית של ארגונים במשקפיים אבולוציוניות בעזרת רדוקציה מוחלטת לעולם הטבע.

במשך שנים רבות ניסו בתחום הביולוגיה והאבולוציה להסביר מדוע לטווס יש נוצות כ"כ בולטות וצבעוניות כאשר הדבר מקטין לכדי אפס את יכולת ההסוואה שלו ומושך אליו טורפים? כאשר עדר צבאים מזהה טורף בקרבתו, הצבאים (gazelle ) מתחילים לקפוץ לגובה באופן הפגנתי בִמְקום לנסות לברוח. איך יכול להיות שבתהליך הברירה הטבעית שרדו, בניגוד לכל הגיון, הפרטים בעדר שלא ברחו אלא קפצו לגובה? למה אנו עדים לאלטרואיזם אצל בע"ח המקריבה את עצמה כדי להגן על צאצאיה?

בשנות השבעים טבע החוקר אמוץ זהבי את המונח "עקרון ההכבדה" במהלך מחקר שערך על זנבנים. עפ"י עקרון ההכבדה, התכונות, האיברים או ההתנהגות שנראים לנו על פניהם מכבידים מבחינה ביולוגית הם בדיוק אלה שהכרחיים מבחינה אבולוציונית למען הישרדות הקבוצה. עפ"י העיקרון, בעלי חיים משתמשים בהתנהגויות ובתכונות הללו כדי לאותת לסביבה על דברים שאין להם כל דרך אחרת להראות. כאשר הצבאים קופצים לגובה, הם מאותתים לטורף שהם כשירים וחזקים וכי ההחלטה לרדוף אחריהם תבזבז אנרגיה מיותרת לצבי ולטורף כאחד. כאשר בע"ח מקריבה את עצמה בהגנה על צאצאיה היא מאפשרת את המשך קיום הקבוצה והמין שלה. כאשר טווס מרשה לעצמו לגדל נוצות מרהיבות בצבעוניותן כנראה שהוא יכול להרשות לעצמו.

ככל שהאיתות קיצוני יותר ומושקעת בו אנרגיה רבה יותר, כך יש סיכוי רב יותר שהוא מרמז על יכולת אמיתית וסביר שכך יתייחס לכך גם הטורף. הרי לא יהיה זה הגיוני שצבי חלש יקפוץ לגובה בפני טורף ויבזבז את מעט האנרגיה שיש לו בִמְקום לברוח.

בהשאלה, אחריות חברתית של ארגון מהווה איתות של הארגון לסביבתו על ערכי הארגון, חוזקו ויכולתו לשרוד לאורך זמן. קשרי קהילה בסיסיים ותרומה כספית לקהילה חשובים לחברה מאין כמוהם, אבל הם לא מכילים בחובם מידע יוצא דופן על החברה. הם לא מבדלים את החברה מסביבתה העסקית ולא הופכים את הארגון למוביל שוק, לא בארץ ובטח שלא בעולם. כאשר כל מה שהארגון עושה בתחום האחריות החברתית ממותג ומיוחצ"ן כלפי חוץ מבלי שנעשית עבודה אמיתית עם ההנהלה הבכירה באופן שמחלחל למטה עד אחרון נציגי הארגון, הארגון לוקח סיכון שמהימנות האיתותים שלו תיפגע כתוצאה מפער שייווצר בין מראית העין של האחריות החברתית לערכי הארגון האמיתיים כלפי פנים.

שילוב אחריות חברתית בתוך ערכי הליבה של העסק, מראש הפירמידה ועד אחרון העובדים דורשת השקעת אנרגיה ומשאבים רבים. עם זאת, שילוב מוצלח מהווה הזדמנות עבור הארגון לאותת על חוזקו לעובדים, לצרכנים, לספקים, למשקיעים ולמתחרים. ככל שהשקעת האנרגיה בנושא תהיה רצינית ומעמיקה יותר לתוך הליבה האסטרטגית העסקית, כך עוצמת האיתות תוכל להוביל לתוצאות עסקיות משמעותיות ומהימנות המידע בעיני הסביבה תגבר.

בטווח הארוך הדבר יכול לאפשר, בניית מותג, שיפור היציבות של חברה, והפיכתה למובילה עסקית. אולם גם לטווח הקצר יכולים להיות לכך יתרונות רבים: ארגון בעל אחריות חברתית פנימית וחיצונית הוא ארגון שיותר אנשים רוצים לעבוד בו. יש בכך שיפור של תשתית הגיוס באמצעי "חבר מביא חבר", שימור עובדים והפחתת התחלופה. האחריות החברתית מאותתת גם ללקוחות, מגבירה את ההיקשרות הרגשית שלהם למותגים ומקטינה את אחוזי הנטישה. לבסוף, פיתוח אחריות חברתית וערכים ברמת ליבת הארגון מאותת לספקים על חוסנה של החברה וחשיבתה לטווח ארוך. בכך היא עשויה ליצור אווירה חיובית יותר במו"מ עם ספקים ולאפשר הזדמנויות מרובות יותר של win win עם שותפיה העסקיים והאסטרטגים.

בסופו של דבר, מהרבה בחינות, ארגון דומה לעדר לביאות או להקת זנבנים. ככל שהוא יצליח לפתח יותר ערכים של ערבות הדדית, אלטרואיזם פנימי (בתרגום לארגונית: "ראש גדול" בין העובדים) כבוד לאדם ואחריות חברתית, כך שרידותו של הארגון תעלה והוא יתחזק לאורך זמן באבולוציה של הקהילה העסקית בארץ ובעולם.


על הכותב: בעז קפסוטו, www.hrd.co.il l

בלוג: http://boazblog.cafe.themarker.com





אנא המתן לטעינת התגובות...
כל הזכויות שמורות © | עיצוב: | Powered by [PiXeliT - בניית אתרים] |