הודפס מאתר http://hbh.co.il
דף ראשי > המדריך להופעה בטלוויזיה – או מיץ פטל מתחיל מהפואנטה / טל אלכסנדרוביץ' שגב

המדריך להופעה בטלוויזיה – או מיץ פטל מתחיל מהפואנטה / טל אלכסנדרוביץ' שגב



קודם כל יש שני סוגים של הופעות

  1. סינק – צוות מגיע אליך ומראיין אותך. מהראיון יצאו משפט או שניים שישובצו בכתבה. סינק טוב זה עניין למקצוענים של ממש, שכן צריך להכניס מסר, פואנטה והקשר בשניות בודדות.
  2. ראיון טלוויזיוני באולפן בתוכניות השונות – 6 עם. רפי רשף. פוליטיקה. לונדון וקירשנבאום. מבט לכסף 7 בערוץ 1 וכדומה.

יש גם שני סוגים של מופיעים

  1. המקצוענים – אלו שמופיעם הרבה ומתורגלים בעניין – פוליטיקאים, אמנים ומרואיינים סדרתיים כמו עורכי דין, מומחי רפואה, סלבס וכו'
  2. מופיעים מזדמנים - הופעות מקצועיות כחלק מהעבודה, אקט חריג שהאדם עשה, אירוע שהיו מעורבים בו זכיה וכו' (למדריך איך נכנסים לתקשורת).

הפוסט יוצא מנקודת הנחה שאנחנו כבר אחרי השיעור הראשון מיץ פטל עומד על הראש ומבינים את ההנחה שצריך תמיד בתקשורת לחפש את הפואנטה, מה חדש ומה מעניין.

אז באמת איך מתראיינים ? יש כמה עקרונות - זמן, מסרים, שאלות ותשובות וכמובן הפוזה הכללית.

זמן - פעם המסר החשוב ביותר הוא שאין זמן. סוגרים את הים. כלומר מרואיין שלא יתחיל את הראיון בשיא ההתנעה ומתחילת הדרך יהיה שוטף, ברור ויעביר את מסריו יפספס את ההזדמנות שנקרתה בדרכו.

במרבית המקרים מרואיינים לא מקצועיים חושבים שהם הגיעו לשיחה ולכן כמו בכל שיחה יש זמן לפתח ולהתפתח. טעות אפילו גדולה.

אין מה לעשות. הופעה טלוויזיונית קצובה בזמן – מה שלא יוכנס בזמן הקצוב יעלם. לכן כל שניה בה לא עובר מסר היא בעייתית. אגב – להיות נחמד ולכבוש לבבות זה לא בזבוז זמן, אבל כל התפלספות והכברת מילים מיותרת ובעייתית.לכן כל הזמן צריך לזכור מה הפואנטה ומהם המסרים.

המסר – לא להגיע אם אין ידע, מסר ואמירה. השיטה היא להכין מראש כמה מסרים ברורים, שחייבים לעבור בראיון. השיטה בהכנה לראיונות היא דרך הבנה מה המסרים שבלי העברתם אסור לקום מהכיסא בתום הראיון, ומה המסרים שמהווים תוספת ורווח נקי.

שאלות ותשובות - אין צורך לענות לשאלות. מיץ פטל למשל מתראיין מצויין – אבל מי אתה ? הוא נשאל ולרגע לא חושב שהוא גם צריך לענות.

שאלות נשאלות כדי ליצור מסגרת ובדרך כלל המראיינים והמרואיינים יודעים מראש מה מחפשים בראיון הזה לכן אסור לתת לשאלות להסיט אותנו מהדרך. כמובן חייב להיות קשר עם המראיין ותמיד ניתן להתחיל את התשובה מ – "כפי שציינת" ואז להגיד בדיוק את מה שתוכנן והיית מעוניין להעביר.

אריק שרון היה מלך מלכי המרואיינים שעונים על מה שבא להם. לעיתים זה היה אפילו מגיע לאבסורדים שלא הייתי ממליצה עליהם. בכל מקרה, השיטה היא לחבר את המסר שלך עם כל שאלה שתשאל כך שיראה רלוונטי.

לא ממליצה על שיטת "לא זו השאלה" שכן היא מייצרת תחושת התחמקות וכמובן קלישאתית בטרוף.

הפוזהאתם לא כאלה חכמים – עודף ידע ואינטיליגנציה. זה לא המקום להתפלסף ולהרשים. עודף אינפורמציה, נתונים ומשפטים משועבדים יוצרים בלבול במסרים ולא רק לא מרשימים אף אחד אלא יוצרים תחושת פרופ' מפוזר.

קשר אישי במהלך הראיון רצוי בהחלט. ברשותכם אתרום למדע את גופתה של קרן שמש לטובת ההדגמה – "ערב טוב קרן", "תודה קרן" והטוב מכולם "כפי שציינת קרן".

תנועות ידים – בטוחות אך לא קיצוניות מדי. תנועות רחבות וגדולות לא עוברות. לעומת זאת מחוות ותנועות קטנות חשובות ומייצרות אורך הראיון תחושה של הקשבה ועניין.

להראות נורמלי – להתלבש בצורה סבירה ומכובדת. לא חייב מפולצן מדי אבל בהחלט לכבד את המקום והמעמד. גם שונאי האיפור (כמוני) חייבים באיפור לפני ראיון אחרת נראים כמו קיר דהוי.

חשוב לזכור שכל ראיון הוא הבסיס לראיון הבא. לכן אם תספקו את הסחורה תהיו

מעניינים תעבירו מסרים ותראו מקצועיים תוזמנו שוב. אם לא חבל...


הכותבת הינה סמנכ"לית התחייבות עסקים ותקשורת (שיווק) באמון הציבור.

לבלוג של טל אלכסנדרוביץ'-שגב: http://cafe.themarker.com/view.php?u=35642

 




חזרה לדף מאמר
כל הזכויות שמורות © | עיצוב: | Powered by [PiXeliT - בניית אתרים] |