אודות | כתבו עלינו | תודות | פורומים | בלוגוספירה | פינת מומחים | ספרים | צרו קשר | הצטרפות לתפוצה
דף ראשי > קידום נשים > מידע שימושי

הגדה פמיניסטית לפסח



הגדת פסח מלמדת אותנו כיצד לשכתב את עצמה. נאמר באגדה "כל המרבה לספר ביציאת מצריים הרי זה משובח"

הערב, אנחנו רוצות לספר את הסיפור שלנו וליצור סיפור חדש של חופש וחירות. אנו כאן זוכרות את הסיפור הישן – סיפור יציאת מצריים סיפור מאבקו של העם העברי שהיה במצריים לחופש ולכבוד.

כך גם היום, אנו מציינות את סיפורן של הנשים שנאבקו ושל אלו שעדיין נאבקות לחופש לשוויון ולכבוד.

שירה בצוותא:

"הנה מה טוב ומה נעים שבת אחיות גם יחד"

"השמרנות האפלה רוצה ליטול מאתנו את כוח השכחה, והפסידו-מהפכניות רואה בכל זכירת עבר את "האויב". אך לולא נשתמרו בזיכרון האנושיות, דברים יקרי ערך, מגמות נעלות, זכר תקופות פריחה ומאמצי חירות וגבורה, לא היתה אפשרית כל תנועה מהפכנית, היינו נמקים בדלותנו ובבערותנו, עבדי עולם."

"דור מחדש ויוצר איננו זורק אל גל האשפה את ירושת הדורות. הוא בוחן ובודק , מרחיק ומקרב. ויש שהוא נאחז במסורת קיימת ומוסיף עליה. ויש שהוא יורד לגלי גרוטאות, חושף נשכחות, ממרק אותן מחלודתן, מחזיר לתחיה מסורת קדומה, שיש בה כדי להזין את נפש הדור מחדש"

ברל כצנלסון, מהפיכה ומסורת

קדשי

כוס ראשונה

לקדש על היין

ברוכה את אמא אדמה המצמיחה את פרי הגפן. תודה על חג החירות שמחייב אותנו לבחון מאין באנו, את כברת הדרך שעברנו ויחד עם זאת לחשוב על הדרך הארוכה שלפנינו.

ורחצי

מקובל שרק אב הסדר נוטל ידיים בשלב זה, כיוון שרק הוא היה נוגע באוכל. אך הערב הסדר הוא של כולנו באופן שווה ולכן נשתתף במצוות נטילת ידיים.

נוטלות ידיים כרפס

לטבול את הכרפס (ירק ירוק) במי מלח.

אנו טובלות ירק ירוק במי מלח על מנת לסמן את השילוב שבין צער לבין צמיחה. הדמעות המלוחות דמעותיהן של נשים שסבלו ועדיין סובלות מאלימות, מאפליה ומדיכוי. הצמיחה היא צמיחה מתוך הצער והדמעות ששימשו כר פורה לנביטת השינוי שיוסיף לצמוח בעזרתה של כל אחת מאתנו.

תחץ

לשבור את המצה האמצעית מבין שלוש ולהעביר הלאה לבנותינו, כסמל להמשך המאבק לשינוי חברתי. שבירת המצה מסמלת את שבירת אזיקי הדיכוי שכובלים אותנו בחיי היומיום.

מצה ראשונה – לאימהותנו. שלכל אורך ההיסטוריה הופיעו תמיד במקום השני או לא הוזכרו כלל. הלילה יש להן זכות ראשונה.

מצה שניה – לנשים שהעזו והביעו את דעותיהן הפוליטיות ולמרות שהן נפגעו מכך המשיכו להיאבק על דעותיהן וזכותן לחיות בשוויון.

מצה שלישית – לשבירת "קשר השתיקה" הקיים סביב אלימות נגד נשים על כל צורותיהן: אונס, הטרדה, הכאה, אפליה ודיכוי.

מגידה

בסדר פסח אנו מספרות את סיפור שחרור עם ישראל ממצרים והיום אנו אומרות "בכל דור ודור חייבת אישה לראות את עצמה כאילו היא יצאה ממצרים"

הא לחמא עניא

זה הקש שאכלו אימהותנו במצרים ולאורך כל ההיסטוריה.

כל מי שצמאה למים ורעבה ללחם – שתבוא.

השנה אנו כאן ובשנה הבאה יצטרפו למאבקינו כולן וכולם.

השנה אנחנו מכריזות כי בשנה הבאה נהיה בנות חורין

מה נשתנה

מה נשתנה הלילה הזה מכל הלילות?

שבכל הלילות אנו מרוויחות שני שליש מהגברים, שני שליש מהגברים

הלילה הזה, הלילה הזה כולו בחינם

מה נשתנה הלילה הזה מכל הלילות?

שבכל הלילות אנו עובדות גם בבית וגם במשרד, גם בבית וגם במשרד

הלילה הזה, הלילה הזה כולו מנוחה

מה נשתנה הלילה הזה מכל הלילות?

שבכל הלילות אנו קמות להיניק ולחתל, להיניק ולחתל

הלילה הזה, הלילה הזה כולנו נשתולל

מה נשתנה הלילה הזה מכל הלילות?

שבכל הלילות אנו אוכלות רק חסה ופריכיות, רק חסה ופריכיות

הלילה הזה, הלילה הזה לא סופרים קלוריות

מה נשתנה הלילה הזה מכל הלילות?

שבסדר הפסח המסורתי איננו מציינות תפוז

הלילה הזה, הלילה הזה תפוז במרכז

על שום מה התפוז במרכז צלחת הסדר?

מסורת הסדרים הפמיניסטיים מספרת כי בתחילה, הונחה חתיכת לחם במרכז צלחת הסדר, כאות סולידאריות עם קבוצות נבדלות בתרבות היהודית. בשחזור מסורת זו, חתיכת הלחם הוחלפה בתפוז מתוך סברה כי חתיכת הלחם שמה קץ לכל מה שפסח מסמל, בהכניסו חמץ לחלל. על כן, הניחו תפוז המסמל את הפוריות הקיימת עקב שילוב והכלה של כל הקולות וקבלה של כל הקבוצות ליצירת קול יהודי ואנושי מלא ומגוון יותר.

אכילתו של התפוז, המלא מיץ, המורכב מבקבוקונים ומלא בגרעינים, מסמלת את אותה הכלה. יריקת הגרעינים מסמלת את יריקת האלימות, ההתבדלות, חוסר הסובלנות והשוביניזם מן החברה שלנו.

קבלת כל הגוונים. קבלת האחר.

לסיפור זה גוונים רבים, ומסורות שונות. יש סברה כי מיקומו של התפוז במרכז צלחת הסדר מדגישה את חוסר שייכותו לסדר, כפי שברור שלאישה אין מקום על הבימה היהודית.

על כן, אנחנו מניחות את התפוז במרכז הצלחת ובכך מסמלות את מקומן של נשים במרכז הבימה.

"נשים שייכות לבימה כפי שתפוז שייך לצלחת הסדר!"

כנגד ארבע בנות דיברה התורה

חכמה, מה היא אומרת? איך אני יכולה לעורר נשים נוספות להצטרף למאבקנו.

אדישה, מה היא אומרת? אין לי עניין במאבקכן.

תמה, מה היא אומרת? השגנו את כל מה שהיה נחוץ לנו וכעת ננוח.

וזו שאינה יודעת לשאול, עלינו להכיר לה את מאבקנו.

שפרה ופועה המיילדות

שיפרה ופועה, שהיו שתי מילדות עבריות מכובדות נחשבות למתנגדות הראשונות לחוקי פרעה. האגדה מספרת כי פרעה בחר בשפרה ופועה וציווה עליהן לבצע את החוק האומר שיש להרוג כל תינוק זכר עברי. וכן לדווח על כל לידה של תינוקת עבריה כדי שבגיל מאוחר יותר יהפכו לזונות. פרעה ניסה להציע לשתיהן הטבות מיניות כדי שיוציאו לפועל את תוכניתו.

פועה ושיפרה סרבו להצעותיו ואז איים עליהן במוות בשריפה שיפרה ופועה היו מוכרחות להסכים לתוכניתו לפחות כלפי חוץ. הן חזרו אל בני עמן אולם במקום למלא אחר הוראות פרעה הן עזרו לאימהות העבריות להחביא ולטפל בתינוקות הנולדים, וזאת כדי להבטיח את המשך קיומו של עם ישראל.

בסופו של דבר ביקש לדעת מה קורה אם התינוקות הנולדים לעברים, שפרה ופועה נצלו את הדעות הקדומות של פרעה כלפי העברים וסיפרו לו כי נשים עבריות יולדות מהר מדי ובגלל זה האימהות אינן מספיקות לקרוא למיילדות ולכן הן לא יכולות למלא את הוראתו.

הנשים התחילו את המרד, נשים יודעות איך לתת לשליט לחשוב שהוא מנצח גם כאשר הוא מפסיד. שיפרה ופועה יילדו אומה.

אנו זוכרות את שיפרה ופועה, המיילדות ממצרים אשר יצאו כנגד תוכניתו של פרעה.

אנו זוכרות את בת פרעה, אשר רחמה על התינוק העברי שהפך למנהיג עמינו.

העברים החלישו את האויב המצרי על ידי מנהיגיהם. אולם שלוש נשים מצריות מצאו כח ויכולת להתנגד, מבלי האומץ שלהן לא היינו מסובות בסדר פסח.

מרים הנביאה

במדרש מסופר שמרים התנבאה על אמה, שהיא עתידה להוליד בן שיושיע את ישראל. כשנולד משה נתמלא כל הבית כולו אור. עמד אביה ונשקה על ראשה, אמר לה 'בתי נתקיימה נבואתך'. כשהטילוהו ליאור עמד אביה וטפחה על ראשה, אמר לה 'בתי היכן נבואתך?' זה מה שכתוב "ותתייצב אחותו מרחוק לדעה מה יעשה לו" כלומר, כדי לדעת מה יהיה בסוף נבואתה.
מרים ועמרם (אביה) הם בני המעמד הנחות והמדוכא במצרים, שניהם נתונים במציאות אכזרית וקשה של גזירות, אך כל אחד מהם מתמודד עמה באופן שונה. עמרם משלים עם גורלו. אך לעומתו, מרים מנבאת גורל חדש. נבואתה של מרים היא יכולתה לראות אל מעבר למהלך המיידי של המציאות. המדרש מתאר את עמרם כסמל הנדכאות והפסיביות, הוא מגיב לפעולות ולא יוזם דבר. לעומתו, מרים מתוארת כאקטיבית וכאופטימית. היא הולכת עם משה ליאור, ולמרות הסכנה שבדבר היא מעזה להתמודד עם המציאות ולקרוא עליה תיגר.
משה התינוק מעורר בבת פרעה רגש של חמלה. כך מספר הכתוב "ותחמול עליו ותאמר מילדי העבריים זה". ומרים, בזהותה את פרץ החמלה שאחז את בת פרעה, עושה מעשה: "ותאמר אחותו אל בת פרעה האלך וקראתי לך אשה מינקת מן העבריות ותיניק לך את הילד?"
החמלה שבת פרעה מפגינה היא שמאפשרת למרים לבצע את הצעד הגורלי ולדבר עם אדם כה רם מעלה, החמלה משילה את אימת המלכות וחושפת את האנושיות שתחתיה. משה ניצל, ובעקבותיו עם ישראל כולו, בזכות רגש משותף של שתי נשים ששמרו אמונים לרגשות ולאינטואיציות שלהן והמשיכו להאמין בהן למרות המציאות המדכאת.

כוס שניה

לאומץ ליבן, חכמתן ומעשה ידיהן של כל הנשים שתרמו ליציאת מצריים: יוכבד, מרים, שפרה, פועה, בת פרעה, ציפורה וכל אותן נשים ששמותיהן אבדו לנו במשך הדורות.

ברוכה את אמא אדמה המצמיחה את פרי הגפן.

עשר מכות?!? עשרת ההשגים

חלק מרכזי מתהליך גאולת עם ישראל ממצריים היו עשר המכות.

אלו עשר נקודות הציון המשמעותיות שהשגנו עד כה, והדרך עוד ארוכה...

1. הזכות לבחור ולהיבחר

2. הזכות להשכלה

3. הזכות לצאת לעבודה ההולמת את כישורינו

4. הזכות לבחור את בן/בת הזוג

5. הזכות לסרב לקיים יחסי מין

6. הזכות ליצירת משפחה אחרת

7. הזכות לחופש התנועה

8. הזכות לשמירה על גופינו

9. הזכות לכבוד

10. הזכות להשמיע את קולנו

דיינו

בהגדה המסורתית אנו מביעות את תודתנו לכל מה שנעשה לטובת עמנו מיציאת מצריים ועד בנית המקדש.

היום נבקש שלא להסתפק בהישגים שהשגנו עד היום אלא נתחייב להמשיך ולשאוף למימוש חירותנו האישית והפוליטית.

לא דיינו

אילו יצאנו ממצרים ולא פעלנו לשחרור אחיותינו – דיינו? לא!

אילו פעלנו לשחרור אחיותינו ולא פעלנו לשינוי חברתי - דיינו? לא!

אילו חינכנו לשינוי חברתי ולא הפסקנו את האלימות? – דיינו? לא!

לא דיינו, לא דיינו, לא דיינו, רוצות אנחנו עוד !!

אילו אנחנו באקדמיה ואחיותינו במפעל מרוויחות שכר רעב – דיינו? לא!

אילו יש לנו מקומות עבודה והבוס שלנו מטריד אותנו – דיינו? לא!

אילו הבוס עומד למשפט ויוצא בלי שום עונש – דיינו? לא!

לא דיינו, לא דיינו, לא דיינו, רוצות אנחנו עוד !!

אילו אנו מלוכדות, אך לא קיבלנו את האחרת – דיינו? לא!

אילו קיבלנו את האחרת אך לא הבנו את שפתה – דיינו? לא!

אילו הבנו את שפתה אך לא עמדנו לצידה – דיינו? לא!

לא דיינו, לא דיינו, לא דיינו, רוצות אנחנו עוד !!

כשנחיה בשוויון, בבטחה, ללא הבדל של דת, גזע, מין, העדפה מינית וגיל,

מלוכדות עם אחיותינו

אז דיינו!!

מוציאה

מצה זו על שום מה? על שום שלא היה זמן בידי אמותינו לתת לבצק לטפוח. גם היום, אנו ממהרות למלא את כל התפקידים היומיומיים ואין בידינו זמן לפעול למען השחרור האישי והחברתי שלנו.

מצה
אוכלות את המצה
מרור

מרור מזכיר לנו שהקושי, המרירות והסבל, שהם חלק בלתי נפרד ממאבקנו, עדיפים על ההשלמה עם אי השוויון.

כורכת

חרוסת (סלט פירות)

האיחוד בין הפירות והיין בחרוסת מסמל את הצורך לפעול ביחד למען השגת המטרה המשותפת, תוך מתן כבוד לכל קול.

זהו ה"מלט" המשמש לבנייתינו ואחוותנו.

לקחת מעט מרור וחרוסת ולאוכלם ביחד כאות לחיבור ההכרחי.

כוס שלישית

במסורת היהודית נהוג לשמור כוס זו לאליהו הנביא שמסמל את בוא הגאולה.

אנו מאמינות שבכוחות משותפים נוכל להביא את הגאולה ולחולל שינוי בחברה, כך שכל אשה תוכל להשמיע את קולה בדרכה, תהנה משוויון הזדמנויות ומאפשרות למימוש עצמי בכל דרך הנראית לה.

נשתה אנו ביחד מן היין ונרגיש את הטעם המתוק של העשייה.

שמחה רבה

שמחה רבה, שמחה רבה,
אביב הגיע, פסח בא!
שמחה רבה, שמחה רבה,
אביב הגיע, פסח בא!

תפרו, תפרו, תפרו לי בגד עם כיסים.
מילאו, מילאו, מילאו כיסי באגוזים.

שמחה רבה, שמחה רבה,
אביב הגיע, פסח בא!
שמחה רבה, שמחה רבה,
אביב הגיע, פסח בא!

שאול אשאל, שאול אשאל ארבע קושיות
שתה אשתה, שתה אשתה ארבע כוסות.

שמחה רבה, שמחה רבה,
אביב הגיע, פסח בא!
שמחה רבה, שמחה רבה,
אביב הגיע, פסח בא!

הלל

כוס רביעית

כוס זו מסמלת את תודתנו והערכתינו לנשים האמיצות שסימנו את אבני הדרך, ויצרו עבורנו את ההזדמנות והאפשרות להאמין שאנו זכאיות להיות בנות חורין ושאנו ראויות לשוויון אמיתי, להעדר אפליה ולשחרור מכבלי הדיכוי.

בזכות קריאת התגר שלהן, אנו יכולות ללמוד ולהתפתח, להכיר בהישגים שהושגו ולהיות מודעות לדרך הארוכה שעוד לפנינו.

הללויה

הללויה לעולם
הללויה ישירו כולם
במילה אחת בודדה
הלב מלא בהמון תודה
והולם גם הוא איזה עולם נפלא

הללויה עם השיר
הללויה על יום שמאיר
הללויה על מה שהיה - יה
ומה שעוד לא היה הללויה
הללויה על מה שהיה - יה
ומה שעוד לא היה
.
הללויה

שולחן עורכת

אוכל! קדימה אוכל!

חסל סידור פסח כהלכתנו

לשנה הבאה בנות חורין

כל הזכויות שמורות לצוות האקטיביזם, מרכז סיוע לנפגעות תקיפה מינית תל אביב 2006




אנא המתן לטעינת התגובות...
כל הזכויות שמורות © | עיצוב: | Powered by [PiXeliT - בניית אתרים] |