אודות | פינת מומחים | כתבו עלינו | תודות | בלוג nfc | מילים בקפה | פורום רעננה | פרלמנט נשים | ספרים | צרו קשר
דף ראשי > העצמת נשים > מידע שימושי

נשים בישראל, תמונת מצב - 2006



לרגל יום האישה הבינלאומי שחל מחר (ד', 8.3.06) מפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה נתונים על הנשים בישראל.

בתחילת שנת 2006 חיו בישראל 3,536,000 נשים ו-3,451,000 גברים, כלומר 102 נשים ל-100 גברים. מספר הבנים הנולדים גדול ממספר הבנות, אך עקב שיעורי תמותה נמוכים יותר של נשים הפער מצטמצם עם העלייה בגיל.

תמותת הנשים הנמוכה יותר מתבטאת בתוחלת חיים ארוכה יותר לנשים. נשים בישראל חיות בממוצע 81.8 שנים, לעומת 77.6 בקרב הגברים.

בישראל, עד גיל 34 כולל, יש יותר גברים מנשים. בגיל 35 מתהפך היחס ומספר הנשים בכל גיל עולה על מספר הגברים. בקבוצת הגיל 35-44 יחס המינים הוא 103 נשים ל-100 גברים. בגילים המבוגרים, בני 65 ומעלה, מספר הנשים גדול במידה רבה ממספר הגברים.

במספר יישובים עירוניים יהודיים היחס בין נשים לגברים גבוה במיוחד, אלו יישובים שבהם אחוז גבוה של אוכלוסיה מבוגרת, לדוגמה, גבעתיים (114 נשים ל-100 גברים), ורמת גן (113 נשים ל-100 גברים). במרבית היישובים הערביים שבהם אחוז האוכלוסיה הצעירה גבוה במיוחד, יחס המינים הפוך, ומספר הגברים עולה על מספר הנשים, לדוגמה: בטייבה ובאום אל פחם יש 96 נשים לכל 100 גברים.

הפער בין הפנויות לפנויים עולה עם הגיל

בסוף שנת 2003, באוכלוסיה היהודית, החל בקבוצת הגיל 35-39, אחוז הפנויות (רווקות, גרושות ואלמנות) היה גבוה מאחוז הפנויים. הפער הולך וגדל עם העלייה בגיל. באוכלוסיה הערבית, תופעה זו מתחילה כבר בקבוצת הגיל 30-34. ההסבר לריבוי הפנויות לעומת הפנויים הוא שגברים גרושים נוטים להינשא בשנית יותר מנשים גרושות - גברים נוטים פעמים רבות להינשא לנשים צעירות (חלקן רווקות). סיבה נוספת לאחוז הגבוה של פנויות היא תוחלת החיים הגבוהה של נשים לעומת גברים. ישנן יותר אלמנות מאלמנים.

גיל הנישואים הממוצע של אישה בישראל נמוך משל הנשים באירופה

בישראל, הגיל הממוצע בנישואין ראשונים נמצא בעלייה רצופה מאז שנות ה-70 ובמקביל גם גיל האם בעת הלידה הראשונה. בשנת 1970 הגיל הממוצע בנישואין ראשונים של האישה הישראלית היה 21.7, וב-2003 היה 24.3. נמוך מזה של הנשים באירופה (28 שנים). קיים הבדל בין הנשים מקבוצות דת שונות באוכלוסיה: בנישואין ראשונים, אישה יהודייה מבוגרת בכ-3 שנים בממוצע מאישה מוסלמית ודרוזית, ובכשנה מאישה נוצרית. מאז 1970, העלייה הגדולה ביותר בגיל הממוצע בנישואין ראשונים היתה בקרב היהודיות (3.4 שנים) והנמוכה ביותר בקרב המוסלמיות (1.7 שנים).

שיעור פריון יציב

140.9 אלף נשים ילדו במהלך שנת 2004, מתוכן כ-69% יהודיות, 25% מוסלמיות, 2% נוצריות ו-2% דרוזיות. בשנת 2004 חלה ירידה של 2% במספר הילדים הממוצע שאישה צפויה ללדת במהלך חייה, מ-2.95 בשנת 2003 ל-2.90 ב-2004. למרות זאת, שיעור הפריון הכולל יציב למדי מאז תחילת שנות התשעים, סביב 2.9 ילדים לאישה. שיעור הפריון בקרב נשים מוסלמיות (4.4) גבוה מהשיעור בקרב נשים יהודיות (2.7), דרוזיות (2.7) ונוצריות (2.1).
בקרב הנשים הנשואות שילדו בשנת 2004, לידת הילד הראשון התרחשה בממוצע כשנתיים לאחר שנישאו.

פניות לוועדות להפסקות הריון

במהלך שנת 2003 נרשמו כ-20 אלף פניות של נשים לוועדות להפסקת הריון, שיעור של 12 פניות לאלף נשים בגילי הפוריות (15-49), 15% מהן נערות עד גיל 19 ו-42% רווקות. הגיל הממוצע של אישה הפונה לוועדה להפסקת הריון עמד על 28.8 שנים.

עולים ועולות

בשנת 2005 היו 53% מהעולים לישראל נשים. כצפוי, ככל שעולה הגיל, עולה אחוז הנשים ובקבוצת הגיל 75+ אחוז הנשים הוא 58%. (יחס המינים בקבוצת גיל זו הוא 136 נשים ל-100 גברים). זאת, כאשר בכלל אוכלוסיית יהודים ואחרים בישראל אחוז הנשים הוא 51%, ובגיל 75 ומעלה האחוז הוא 60%.

הנשים הן יותר ממחצית הלומדים לקראת תואר ראשון

בשנת 2004 ל-13.7% מכלל הנשים בנות 18 ומעלה היה תואר ראשון, לעומת 11.5% מכלל הגברים בני 18 ומעלה. ל-7.4% מהנשים היה תואר שני, לעומת 7.1% מהגברים, ול-0.7% מהנשים היה תואר שלישי לעומת 1.4% מהגברים. ל-23.6% מהנשים תעודת הבגרות היתה תעודת ההשכלה הגבוהה ביותר שקיבלו, לעומת 20.7% מהגברים. 15.6% מהנשים בנות 18 ומעלה סיימו בית ספר תיכון ללא תעודת בגרות, לעומת 21.3% מהגברים. 4.4% מהנשים בנות 18 ומעלה לא למדו כלל, לעומת 1.7% מהגברים.

ב-2005 למדו לקראת תואר אקדמי באוניברסיטאות, ובמכללות אקדמיות 90.5 אלף סטודנטים ו-113.6 אלף סטודנטיות. שיעור הנשים מכלל הסטודנטים לקראת תואר ראשון באוניברסיטאות ובמכללות היה 55% (ב-1990 - 54%), לקראת תואר שני - 57% (ב-1990- 50%) ולקראת תואר שלישי - 52% (ב-1990 - 41%).

נשים מהוות יותר ממחצית הלומדים לקראת תואר ראשון באוניברסיטאות ובמכללות בתחומים הבאים: בחינוך (81%), ברפואה ובמקצועות עזר רפואיים (74%), במדעי הרוח ובמדעי החברה (64%), במדעים ביולוגיים (61%) ובחקלאות (55%). הן מהוות פחות ממחצית הלומדים במשפטים (47%), במדעי הניהול ועסקים (49%), במדעים פיזיקליים (39%), במתמטיקה, סטטיסטיקה ומדעי המחשב (32%), ובהנדסה ואדריכלות (25%).

אחוז הנשים הבלתי מועסקות מכלל כוח העבודה ירד

שיעור ההשתתפות של נשים בגילים 15 ומעלה בכוח העבודה האזרחי בישראל ממשיך לעלות בהתמדה והגיע בשנת 2005 ל-50.0% (45.7% ב-1995), לעומת מגמת ירידה בשיעור זה בקרב הגברים בישראל - 60.7% (62.9% ב-1995).

אחוז הנשים הבלתי מועסקות מכלל כוח העבודה ירד מ-11.4% ב-2004 ל-9.5% ב-2005. הפער בין נשים לגברים הצטמצם אולם הוא עדיין גבוה - אחוז הגברים הבלתי מועסקים בשנת 2005 ירד ל-8.5% (לעומת 9.5% ב-2004). 61.7% מכלל המועסקות בשנת 2005 עבדו בד"כ עבודה מלאה, ו-38.3% עבדו בעבודה חלקית, בקרב הגברים לעומת זאת, 86.9% מהמועסקים עבדו בד"כ בעבודה מלאה ו-13.1% עבדו בד"כ בעבודה חלקית. מבין הנשים שעבדו בעבודה חלקית (פחות מ-35 שעות בשבוע בד"כ) 26.9% עבדו חלקית שלא מרצון, כלומר חיפשו עבודה במשרה מלאה או נוספת אך לא מצאו. מבין הגברים שעבדו חלקית 24.8% עשו זאת שלא מרצון.

לפי משלחי יד: מבין המנהלים 26% הן נשים, במשלח יד אקדמי 49% הן נשים, מבין עובדי פקידות 75% הן נשים, ומבין סוכנים, עובדי מכירות ועובדי שירותים 55% הן נשים. 74.4 אלף נשים עבדו בהיי-טק ב-2005 והם מהוות 34.1% מכלל המועסקים בהיי-טק.

92% מהנשים המועסקות הן שכירות ו-6% הן עצמאיות, מעבידות או חברות קאופרטיב, 83% מהגברים המועסקים הם שכירים ו-16% הם עצמאים, מעבידים או חברי קואפרטיב.

אמהות במשפחות חד-הוריות שייכות לכוח העבודה האזרחי יותר מאמהות נשואות - 80.6% לעומת 64.2%, אולם אחוז המועסקות ביניהן נמוך יותר - 87.6%, לעומת 92.1%, בהתאמה, כך שאחוז הבלתי מועסקות בקרב האמהות במשפחות חד-הוריות גבוה יותר מבקרב אמהות נשואות - 12.4%, לעומת 7.9%.

הכנסת אישה - 84% מהכנסת גבר

בשנת 2004, ההכנסה החודשית הממוצעת ברוטו מעבודה שכירה של גבר היתה 8,459 שקל ושל אישה 5,357 שקל. כלומר, הכנסת אישה היתה 63% מהכנסת גבר.

חלק מהפער בהכנסה החודשית בין גברים ונשים מוסבר על-ידי העובדה שנשים עובדות פחות שעות בחודש, בממוצע, מגברים. גבר שכיר עובד בממוצע 45.7 שעות בשבוע, ואישה - 34.9 שעות.

השוואת ההכנסה לשעת עבודה של גברים ונשים, כלומר ללא השפעת הכמות השונה של שעות עבודה, מורה על פערי שכר קטנים יותר, אך אינה מבטלת אותם.

בשנת 2004 ההכנסה לשעת עבודה של גבר שכיר הייתה 44.2 שקל, ושל אישה שכירה - 37.2 שקל, כלומר, הכנסת אישה היתה 84% מהכנסת גבר.

ב-1985 היתה הכנסת אישה 73% מהכנסת גבר. מאז הצטמצם הפער המגדרי וב-1995 הייתה הכנסת אישה 81% מהכנסת גבר. המגמה של הצטמצמות הפער נמשכה גם בשנים שלאחר מכן, אולם במידה קטנה יותר. ב-2004, כאמור, הכנסת אישה הייתה 84% מהכנסת גבר.
ההכנסה של גברים, כמו של נשים, עולה עם הגיל, ובמקביל גדל הפער בין ההכנסות. בגילים 15-24 ההכנסה לשעה של אישה היא 92%
מזו של גבר, ואילו בגילים 55-64 - 82%.

מהשוואת ההכנסה לפי משלח יד עולה שההכנסה הגבוהה ביותר לשעת עבודה של גברים היא של בעלי משלח יד אקדמי (71.9 שקל), ואחריה - של מנהלים (69.8 שקל), ואילו ההכנסה לשעה הגבוהה ביותר של נשים היא של מנהלות (62.1 שקל) ואחריה - של בעלות משלח יד אקדמי (56.4 שקל). כך, הכנסתה לשעה של אישה מנהלת היא 89% מהכנסתו של גבר מנהל (לעומת 74% ב-2003, ו-75% ב-1995), והכנסתה לשעה של בעלת משלח יד אקדמי היא 78% מהכנסתו של גבר בעל משלח יד אקדמי (לעומת 82% ב-2003, ו-79% ב-1995). ההכנסה לשעה הנמוכה ביותר, הן של גברים והן של נשים, היא של העובדים הבלתי מקצועיים - 24.4 שקל לגבר ו-21.8 ש"ח לאישה, כלומר הכנסת אישה מהווה 89% מהכנסת גבר.

מהשוואת ההכנסה לפי שנות לימוד עולה שההכנסה הגבוהה ביותר לשעת עבודה היא לשכירים בעלי 16 שנות לימוד ומעלה. 52% מהשכירים בעלי השכלה זו הן נשים. עם זאת, ההכנסה לשעה של אישה שלמדה 16 שנים או יותר היא 77% בלבד מהכנסתו של גבר בעל אותה השכלה (כ-65.6 ש"ח לגבר לעומת 50.3 ש"ח לאישה).

נתונים מהסקר החברתי

מתוך הסקר החברתי על בני 20 ומעלה, עולה כי 44% מהנשים מגדירות עבודה כפעילותן העיקרית, לעומת 59% מהגברים, 22% מהנשים מגדירות טיפול במשק הבית כפעילותן העיקרית לעומת אחוז אחד בלבד מהגברים, ו-6% מהנשים מגדירות לימודים כפעילותן העיקרית (לעומת 9% מהגברים).

80% מהנשים מרוצות מחייהן, לעומת 83% מהגברים, 46% מרוצות ממצבן הכלכלי, לעומת 49% מהגברים. 49% מהגברים מרוצים מהכנסה מעבודה, לעומת 45% מהנשים.

8% מהנשים בישראל אינן יודעות כלל את השפה העברית, לעומת 3% מהגברים, 33% אינן שולטות בשפה האנגלית (לעומת 30% מהגברים) ו-70% מהנשים אינן שולטות בערבית (63% מהגברים).

הפרעות רגש וחרדה שכיחות יותר בקרב נשים

מתוך סקר בריאות לאומי שנערך בשנים 2003/2004 וכלל שאלות על שכיחות הפרעות נפשיות לגבי אוכלוסיית בני 21 ומעלה, עולה כי הפרעות רגש וחרדה שכיחות יותר בקרב נשים לעומת גברים - כ-6.9% מהנשים מדווחות על סימפטומים של הפרעות רגש לעומת 4.1% מהגברים, ו-4.7% מהנשים מדווחות על סימפטומים של הפרעות חרדה לעומת 3.1% מהגברים.

הפנייה לעזרה וטיפול בבעיות הנפש ב-12 החודשים שקדמו לריאיון הייתה שכיחה מעט יותר בקרב נשים - 22% לעומת 18% אצל גברים.

השימוש בתרופות מרשם לבעיות רגשיות, בעיות בריכוז מרץ, שינה או התמודדות עם מצבי לחץ שכיח יותר בקרב נשים - 10% מהנשים משתמשות בתרופות אלה, לעומת 6% מהגברים.

נהיגה

בשנת 2005 היו 1.25 מיליון נשים ו-1.9 מיליון גברים בעלי רישיון נהיגה. חלקן של הנשים בכלל הנהגים גדל מ-34% ב-1990 ל-40% ב-2005. ל-46 אלף נשים יש רישיון לנהוג באופנוע (4.5% מכלל הנשים הנהגות), ולכ-1,700 נשים יש רישיון לנהוג במונית
 
 
באדיבות אתר חדשות המחלקה הראשונה



אנא המתן לטעינת התגובות...
כל הזכויות שמורות © | עיצוב: | Powered by [PiXeliT - בניית אתרים] |