תקשורת, אימון והדרכה

התעמרות כלכלית בגרושות וילדים

הטור השבועי ב"העיר - צומת השרון", 3.2.2012

לפני שאני ממצמצת בתחילתו של כל חודש אל מול מסך חשבון הבנק שלי, ודוחקת להקפאה עמוקה כל בדל מחשבה על הוצאות אישיות, כבר נגרעים ממני אלפי שקלים על חינוך, השכלה, חוגים, בריאות, מלבוש. תוסיפו משכנתא, חשמל, מים, ארנונה, אוכל, אוטו, תקשורת – ותגיעו לכ- 14,000 ₪ הוצאות קבועות. אולי תאמרו, ובצדק, שלו הייתי עוברת לפריפריה – היה עולה לי פחות. אבל בפריפריה גם מרוויחים פחות, שלא לדבר על אפשרויות התעסוקה המוגבלות שם. אז היחס נשאר אותו היחס.

למה אני מכניסה אתכם לכיס הפרטי שלי? בגלל סיפור תקרת המזונות, ההתעמרות הכלכלית בנשים וילדים והכנס שנערך בנדון השבוע ברעננה.

חוק המזונות (הבטחת תשלום) נועד לסייע למי שבידיהם פסק דין לתשלום מזונות, ואינם מקבלים את התשלום מן החייב  (יש כמאה אלף אבות כאלו במדינת ישראל). המוסד לביטוח לאומי משלם לאם לכלכלת ילדיה תשלום חודשי, ואמור לגבות מן החייב. אשה זכאית להשלמה רק אם היא מרוויחה פחות מ- 6,040 ₪. מי שלא עובדת זכאית לתקרת ההשלמה, 1700 ₪ לילד. החל מתלוש שכר של 600 ₪ מתחיל הקיזוז. אחת הפעילות בארגון הכנס סיפרה לי, שמשכורתה 3000 ₪, והיא זכאית לכן להשלמה בגובה 1500 ₪ בלבד. כלומר – ה"עשירות" באימהות החד הוריות הללו, צריכות להחזיק בית ולגדל ילדים לתפארת מדינת ישראל (ההון האנושי שלנו), בפרוטות. תקרת ההשלמה מוגבלת לשני הילדים הראשונים. ילדת יותר? אכלת אותה, תסתדרי.

בשבוע שעבר התבשרנו, שמותר סוף סוף למקבלת השלמת מזונות לצאת מהארץ 4 פעמים בשנה. המדינה נקטה עד כה בשיטות חינוך קשוחות המיועדות לנשים גרושות בלבד, והענישה מיד את ילדיהן ברעב ושלילת מזון, חינוך או מדור בשל ההשתוללות הראוותנית של אמם הסוררת (סופ"ש באנטליה? השוט הכלכלי יורד עלייך לאלתר). האח הגדול יושב בשערי המדינה וסופר: מי יצאה, כמה פעמים, ואיך לא נזיז את הגבינה המגדרית ונשאיר את האימהות עניות, שורדות, עסוקות מכדי להתחרות על מקום טוב יותר בצמרת החברתית-כלכלית. לא בכדי רוב העניים במדינת ישראל הן נשים גרושות וילדיהן. למדינה זה נח, להגמוניה הגברית זה נח.

אם נדמה לכם שזה לא קורה ברעננה – תחשבו שוב. ברעננה יש 1560 תיקי רווחה של מפרנסות יחידות, מתוכן רק כ- 125 זכאיות להשלמה.

הכנס העירוני בשבוע שעבר היה חלק מקמפיין ארצי נודד, הקורא לשינוי חוק המזונות (הצעת חוק שחתומים עליה 45 ח"כים). השתתפו בו ראש העיר, קבוצת "הכוח להשפיע-נשים עושות שינוי" הכולל נשים מפרנסות יחידות מרעננה וערים נוספות, עמותת "ידיד", ח"כ עמיר פרץ ונציגות מארגוני הנשים.

הרציונל, כפי שביטא אותו ראש העיר:

"אני חושב שתפקידנו כחברה לאפשר לאימהות הללו להיות בעלות הכנסה גבוהה דיה ולא לאפשר לגרושים שלהן לברוח מאחריות הורית. זהו ההבדל בין מדינת רווחה כפי שהמדינה צריכה להיות, לתפיסתי, ובין מדינת סעד כפי שחוקי המדינה מובילים אליה".

בין הנוכחים באולם היו נציגים של קבוצות גברים, המעדיפות (מניסיוני האישי מולם) להקדיש את עתותיהם לטרפוד אלים של כנסים העוסקים בזכויות האדם הבסיסיות של נשים מוחלשות וילדיהן. הם היו שם כי כנסת ישראל אמורה להכריע בחודשים הקרובים בשלושה נושאים חשובים: חוק חזקת הגיל הרך, מסקנות ועדת שיפמן וחוק תקרת המזונות. החלום הרטוב של החבר'ה האלה הוא לכאורה ניצחון בשלושת החזיתות: ביטול חוק חזקת הגיל הרך, ביטול המזונות בתואנת "משמורת משותפת" והפיכת העיסוק בתקרות ההשלמה למיותר. המשמעות עבור נשים מוחלשות וילדיהן היא העברה יקרה של הסדרי המשמורת כולם לבתי המשפט ולמומחים, קביעת משמורת משותפת כברירת מחדל בהסכמי גירושין, ביטול המזונות בהתאמה ומניעת חוקים ונהלים המאפשרים למערכת לזהות ולטפל במקרים בהם לא מתקיימת המשמורת המשותפת (על פי נתונים מהעולם, כ- 85% מהמקרים!). בהיעדר מזונות – נחרץ דינם של האם וילדיה לעוני מחפיר. הספין שעושים עליכם בתקשורת, נעשה בעזרת מראית העין של שוויון הורי, תוך התעלמות נטולת תום לב מפערי שכר של 35%, תקרת זכוכית מוצקה בשוק התעסוקה, רוב נשי במקצועות השירותים בהם נשים מרוויחות פחות מ- 5000 ₪ ואפלייה בכל תחומי החיים, כלומר – היעדר שוויון תשתיתי שיביא להחרפת הפערים ולנזק בלתי הפיך לילדים: הילדים של כולנו, העתיד של מדינת ישראל.

הדירוג של מדינת ישראל במדדים הבינלאומיים של חינוך, השכלה ותעסוקה, נמוך במידה שגורמת לכולנו לצקצק בלשוננו. תחשבו מה יקרה כאן בעוד עשור או שניים, כשמיליון ילדים שהמדינה הזיקה להם בחקיקות הללו ובגישה המתעמרת שתוארה כאן, יצאו אל עולם המבוגרים. מתוכם, כ- 5% מילדי רעננה.

 –

הערות לסדר

  • אם תהיתם האם עדיין שולח אלי התיכון החילוני את פרשנויותיו לפרשת השבוע – התשובה היא כן.
  • זוכרים את החוק האוסר על שימוש במפוחים? עשו טובה, ותזכירו אותו לעיריית רעננה ולגננים הפרטיים שלכם.

 –

יתכן ויהיו הבדלי עריכה קלים בין הבלוג למאמר המודפס, משיקולי עריכה של העיתון

בילי מוסקונה לרמן באותו עניין 

הפוסט שלי עלה גם באתר עמותת ידיד 

וגם: מתי שמואלוף נגד ביטול חוק חזקת הגיל הרך

FacebookTwitterGoogle+Share

35 תגובות על ”התעמרות כלכלית בגרושות וילדים“

  1. מאת עדי בן יעקב:

    את צודקת בהכל אבל. והאבל כאן הוא לא הפרטים שציינת אלא התיחסות הכללית של הריבון לזכאים לתמיכה. אם זה נשים שבעליהן אינם משלמים מזונות, אם זה נכים אם זה סתם אנשים שלא שפר עליהם גורלם. משם זה מתחיל וכל מבט אחר מחמיץ את התמונה האמתית. היה מעניין אותי לברר כמה כסף משקיעה מדינת ישראל במעקב אחרי זכאים ומניעת "כפל גמלאות" או הונאת ביטוח לאומי כפי שזה נקרא בהשוואה לכמות הכסף שהושקעה בפיקוח למשל על מר תשובה ועל רואי החשבון שלו באוונטורות הכלכליות שבהן הוא סיבך את ציבור החוסכים בארץ.
     

    • מאת חנה בית הלחמי:

      אין ספק שמדובר בשיטה. נשים וילדים הן בתחתית בשיטה הזו. מצבן/ם רע יותר רק אם במקרה הן גם ערביות, רחמנא ליצלן. 

    • מאת חנה בית הלחמי:

      אגב, עדי, שים לב בפינגים – יש שם אחד שהקדיש פוסט תגובה לא קוהרנטי לפוסט שלי, שעניינו הטענה שרמת החיים שלי גבוהה מדי ומדובר בהזדמנות לנשים להתאמץ להיטיב את חייהם. 

      • מאת עדי בן יעקב:

        קראת? מה את רוצה הוא פמניסט, בעד שוויון הזדמנויות… . ערמת רפש שלא שווה התיחסות מה שיפה זהנ שיש לו קוד אתי באתר שעל פיו הוא מתחיס לרעיונות ולא לאנשים.
        אבל הנה לך עוד סיבה מדוע הדלת הג'נדריאלית היא שגויה בהקשר הזה. זה לא מאבק ג'נדריאלי ושככזה הוא נועד או לכשלון או לנצחונות פירוס. ואני לא מקבל שנשים הם בתחתית השרשרת בכל חוליה  הנשים הן למטה אבל החוליות הן לא ג'נדריאליות. יהודים אשכנזים למטה מזרחיים, פריפריה, ערבים , נכים לסוגיהם (להוציא את נכי צהל) קשישים, שטחים עובדים זרים, שב"חים הכי למטה.  

        • מאת חנה בית הלחמי:

          קראתי. הפמיניסט כתב על הקיר שלי שאנחנו פוחדים לקרוא את דבריו כי אנחנו פוחדים מהאמת. לצערי, האתגור הקוגניטיבי של הנאבקים לביטול סעיף חזקת הגיל הרך מקוזז ע"י אלימות המאבק שלהם ולכן לא עומד להם לרועץ. יע"ז בינינו – כשאני קוראת חלק מהטקסטים הללו, אני מבינה למה בית המשפט התרשם שכדאי להרחיק חלק מהם מילדיהם. כמה אלימות, כמה רוע. 
          אני מסכימה אתך, כפי שאמרתי, שזו השיטה. אני מהמחלקה הג'נדריאלית, פשוט כי אלו שנלחמים נגד השיטה משאירים את ההבט הג'נדריאלי מחוץ למשוואה. ע"ע המאבק החברתי – שכפי שהגדרתי אותו בקיץ והסתבר לצערי שצדקתי, הוא מאבקו של הגבר הלבן.  

  2. מאת סורפין:

    חנה,

    בושה וכלימה על התנהגותך ודעותייך האלימות והקיצוניות.
    אחותי העבירה לך מאמר מקצועי על אלימות נשים שמצייר באור אחר לגמרי את הטענות הגורפות שלך לגבי האלימות הגברית - למה לא בחרת להתייחס אליו?! (אם היו היום דגים חיים בסופר השכונתי אני מניח שהיית מבקשת לארוז לך אחד או שניים במאמר שקיבלת מאחותי)
    כי זה לא משרת את מטרותייך השקריות?!
    המאבק העיקש שלך ושכמותייך להפריד ילדים מהאבות שלהם זו האלימות בכבודה ובעצמה.
    מתעללים בגברים בתהליך הגירושין עם ערמות של שקרים ולאחר מכן לא מבינים למה מתוך 400 גברים שהתאבדו בשנה האחרונה, 150 היו בהליכי גירושין.
    דרך אגב, כנראה שגם את ה- 150 שהתאבדו הוסיפו לסטטיסטיקה של הגברים שמתנכרים לילדיהם כי זה נראה טוב במספרים שלכם ובכנסים שלכם.
    האם מישהו שאל פעם לגבי כל הגברים המתנכרים שחלקם באמת נבלות למה הם מתנכרים ומה המערכת עושה להם עד שהם פשוט מרימים ידיים במקרה הטוב או מתאבדים שלא נדע במקרה הפחות טוב - אף אחד לא ישאל וזה לא מעניין אף אחד.
    האם לועדה באו"ם שבדקה את הנושא אין ערך?! גם לזה לא התייחסת באופן מאוזן בבליל הדעות הלוחמניות שלך.
    זו האלימות והכוחניות השלטונית של חלקחן שפוגעת בראש ובראשונה בכם הנשים ובחברה כולה ומהר מאוד יכול להפוך לבכייה לדורות.
    יש כל כך הרבה נשים מבין חברותיי ומכרותיי שממש לא רואות בך ובשכמותך נציגות לגיטימיות של המין הנשי שלא לדבר על הדעות האלימות והקיצוניות שלכן.
    אני תוהה מה אצטרך להגיד לבן שלי כשיגדל ויגיע לשלב שהוא צריך להכיר בחורה ולבנות זוגיות אמיתית מאוזנת וכנה איתה.
    החלום הרטוב שלי בניגוד להגדרתך ושיטתך האלימה, שבהגדרתו המקורית היה לעזר להביא את בני לעולם בדרך לא דרך היום הינו רק חלום שמייחל לכך שבני אהובי יגדל עם שני הורים תומכים כל אחד מצידו, להיות גבר מושלם מחונך והתורם לחברה טובה, בוגרת ושוויונית בכל מובן !
    סורפין

    • מאת חנה בית הלחמי:

      אני לא יודעת, בכנות, מי אתה ומי זו אחותך, אולם די מצחיק שאתה שופך פה קיטונות של שפה אלימה מתובלת בהכפשה כלפי, מציג את החווייה האישית שלך כאילו היא עובדת חיים חברתית כוללת (זכור שדמגוגיה היא מילה יפה למצג שקרי) – ובסוף אני זו שיוצאת בעלת "דיעות אלימות וקיצוניות"?
      אמינות בדיון היא קריטריון סף כאן, ולצערי הרב מאוד – לא עברת אותו. אין לי גם הערכה רבה להצגה רגשנית של סיפור אישי כאוב (ככל שיהיה) כסיבה לעשות עוול לאחרים, או במקרה זה – עוול לאחרות. מצווה אינה נקנית בעבירה ובעייה אישית אינה מייצרת כלל או מבטאת אותו. עם כל הכבוד, צריך קצת יותר data כדי ליצור כלל, ומאחר ואני בקיאה ב- data, הכלל הוא הפוך מהמצג שאתה מציג. לשום דבר ממה שאתה אומר אין את הקשר שאתה מנסה ליצור למושגי שוויון, ערכי שוויון או חיים שוויוניים. להיפך, ביטול חוק חזקת הגיל הרך, קבלת מסקנות שיפמן והיעדר אכיפה אגרסיבית על תשלום מזונות – הם פגיעה אנושה בכל מה שיכול לתקן אי שוויון, היינו צעדים נגד נשים ונגד שוויון. לו היתה כוונה אמיתית ליצור שוויון – היתה התייחסות ארוכת טווח לשוק התעסוקה, לשוויון בתא המשפחתי, לחיבור ביניהם – כצעדים שיאפשרו בעתיד חברה שוויונית בה יתייתר חוק חזקת הגיל הרך. בינתיים – כל מה שאני פוגשת במאבק לביטול בחוק הוא שנאת נשים, מרירות, נקם ואלימות של גברים כלפי גרושותיהם, תוך שימוש ציני בז'רגון אבהי שוויוני ובמונחי שוויון מגדרי, שלא נמצא להם בסיס במציאות. בשנות המאבק פנו אלינו כמה מנשות ה"לוחמים לשוויון" – ויש כמה אמיתות שכבר למדתי.

      לעניין עצמו – קראתי לפחות 10 מאמרים עד כה על "אלימות נשים", כולם נמסרו לי ע"י אנשים שונים והוצגו כ"תקראי את המחקרים", התייחסתי לכתוב בכו-לם, כולם ללא יוצא מן הכלל היו מאמרי דיעה בפאסאדה וז'רגון פסאודו מדעי, כשרוב הנתונים בהם או שקריים או מוצאים מההקשר ומוצגים ללא הסיבה וללא המסובב. משל כרמלה בוחבוט – האם זו אלימות נשים? רק כשאתה מוחק עשרות שנות התעללות פיזית ונפשית קשה. 

      כמו כן, סטטיסטיקת המתאבדים הפוכה ממצג השווא שאתה מציג כאן. נתוני משרד הבריאות כפי שהועברו אלינו בשבוע שעבר:
      מספר התאבדויות בקרב גברים לשנים 2007-2009
       

       

      גיל

      רווקים

      נשואים

      גרושים

      2007

      25-44 

      58

      26

      16

      2008

      25-45 

      52

      25

      6

      2009

      25-45 

      61

      38

      17

      2007

      45-64 

      14

      30

      20

      2008

      45-65 

      13

      50

      14

      2009

      45-65 

      14

      45

      34

       
       
      2. מספר התאבדויות בקרב נשים בתקופה 2007-2009
       

      גיל

      רווקות

      נשואות

      גרושות

      25-44 

      37

      20

      12

      45-64 

      6

      32

      21

       
      הרוב רווקים, הרוב המכריע רווקים+נשואים, מיעוט מהמתאבדים הם גרושים. סך הגרושים עומד על 107 בשלוש שנים, היינו – כ- 36 בשנה בממוצע, אפילו לא קרוב ל- 150.  

      הסיבות אגב מגוונות ואינן "ניתוק מילדים". הנתונים בהלימה למחקרים על התאבדויות. כבר בסוף המאה ה-19 מצא אמיל דורקהיים במחקרו על התאבדויות כי שיעור ההתאבדויות בקרב רווקים גבוה יותר מזה של נשואים ועוד יותר גבוה מזה של נשואים עם ילדים. כך גם בקהילות מסורתיות שיעור ההתאבדויות נמוך יותר מאשר בקהילות שאינן כאלו.
      אני מציעה לכל מי שמנופפים בנימוק הזה להימנע מלנופף בו. עניין של יושרה. 
       

  3. מאת סורפין:

    ההתנשאות שנובעת מתגובתך האמורה להצטייר כאינטליגנטית בעלת נסיון ומבינה אינה עושה עלי שום רושם.
    העברת הביקורת עלי מבלי להכיר אותי בכלל כמוה כיכולתך להבין מאמרים וDATA כפי שאת מתגאה באופן כל כך גורף.
    "והוצגו כ"תקראי את המחקרים", " הזילזול שאת מגלה אפילו כלפי אנשים שמזמינים אותך לתת הרצאות הינו חסר כל פרופורציה למטרה החיובית שחשבו עליה אותם אנשים שבנו את הסילבוס וחשבו שאולי את ראויה להופיע בו.
    שגעון הגדלות שלך בעל ההיזון החוזר העצמאי שלך לא יודע שובע – את אדם מאוד שבע וחסר ידע אנושי ורגשי בסיסי עד כדי מרירות בלתי נשלטת ותחושת קורבן משכרת.
    אנשים ששמעו אותך במסגרת כלשהי יודעים להגיד כמה את דבקה באג'נדה האנטי גברית שלך, אנטי שוויונית שלך ולא מוכנה לשמוע דעות אחרות.
    את יודעת יותר טוב מכוווווולם.
    כבן לניצולי שואה שאימו ז"ל בצעירותה שלחה לא מעט כסף דרך ארגונים שונים לבניין המדינה אני מתבייש במה שאת מייצגת !
    מוזר שתגובה עניינית שמביאה נתונים הרבה יותר מהימנים לדוחות שעליהם התבססת מחקתם מכאן ! כי שוב זה לא משרת נאמנה את שקרייך ואת מצג השווא שלך ממש כמו תלונות השווא שנשים שמאמינות בך בצורה עיוורת מאמינות בהן תוך יצירת נזק בלתי הפיך לגבר לאישה ולפני הכול לילדים שלהם – תתביישי לך אם איי פעם תביני את העיוות שאת מייצרת כאן !

    • מאת חנה בית הלחמי:

      סרפין, הסיבה שאני משאירה את הודעותיך, למרות שחצית כל קו אדום בדיון, היא שהן כל כך מכפישות, נוטפות רעל, אלימות כלפי באופן אישי, שהן משרתות מצויין את מה שאני אומרת שנים על אפיון הנאבקים לביטול חזקת הגיל הרך. את נוקט לצערי באלימות מילולית, ואלימות מילולית היא אלימות לכל דבר ועניין. מעניין גם שאתה עושה את כל זה (כולל ניתוח פסיכולוגי מקיף שלי – כשלא פגשת אותי מעולם ואני מסיקה מתוכן דבריך שאין לך את הכישורים או ההכשרה לכך) בעילום שם – לא בשמך המלא, אימייל ומס' טלפון גלויים לכל, בהם תוכל לתת את הדין על ההכפשות הללו. יושר ויושרה בדיון הם לא השריר החזק שלכם, אה? גם לא אומץ רב (עמדתי ידועה: ניק בדוי הוא, כמו אלימות, מפלטם של חסרי חוט שדרה ופחדנים, וביקורת בניק בדוי אין לה מקום בבלוג – רק בזהות חשופה וגלויה. זו משמעותה של יושרה בדיון בעני: Put your ass where your words are).  

  4. מאת ראובן ניסן, קבוצת "זכות אבות" בפייסבוק:

    חנה שלום , לא חכמה לצנזר את התגובות שמציגות עד כמה את לא בדיוק אינטלגנטית.מאוד שמחתי לקרוא את תגובתך לסורפין קודמי… 
    כתבת שם בהתנשאות אין-קץ המאפיינת את הפמיניסטיות הרדיקליות, נערת-גבעות אמיתית שכמותך, המתיישבת לה בראש גבעה וצופה ממנה מטה על כולם, בטענה כאילו-מדעית. כמוך אנחנו האבות גרושים מכירים לא מהיום… איתך גם הד"ר הקר , ופרופ' קדרי, מגדל השן של האקדמיה… אך אקדמיה כמו אקדמיה , לפעמים יודעת לקחת את הכבוד שהיא מקבלת ולנצל אותו ע"מ להונות ולשבש ולזייף.וכך עשית גם את:"עם כל הכבוד, צריך קצת יותר data כדי ליצור כלל, ומאחר ואני בקיאה ב- data" וכך גם עושות חברותיך… אתן הרי "בקיאות ב DATA" ויודעות כיצד לעוות אותו ולהציג אותו לציבור בצורה המשרתת אתכן.אז בואי נשחק ב DATA:1. את בוחרת להראות רק את השנים הנוחות לך. בדו"ח משרד הבריאות שפורסם אותו הזכרת, מוצגת טבלאה, בע"מ 39…. הטבלאה מוצגת בקישור הבא (בתוך אתר משרד הבריאות):http://www.health.gov.il/PublicationsFiles/loss_2011.pdf

    שימי לב הגב' בית הלחמי היקרה שהנתונים בטבלאה אינם תואמים את הנתונים שפרסמת

     
    2. שימי לב הגב' בית-הלחמי היקרה מה כתוב בראש הטבלה: 
     
    "שיעור ל 100,000 נפש" וכמה תושבים יש בישראל ? רק מאה אלף תושבים? אמרת שאת בקיאה ב DATA , לא? אבל אפילו לקרוא את ההערה הזו בראש הטבלה שאומרת שיש פה קנה מידה, אפילו את זה את לא יודעת לעשות… "אני בקיאה ב- data" …
     
     
    3. כתבת שהפרשי השכר במשק הם 36 % …תגידי – אין גבול לפמניפולציות שלך ? אם תבדקי כמה נשים הולכות ללמוד "לימודי מגדר" באוניברסיטה או "אנתרופולוגיה" , לעומת כמה גברים הולכים ללמוד הנדסת אלקטרוניקה בטכניון… את תביני שאין מקום להשוות. אם תשווי את שכרה של מהנדסת אלקטרוניקה אל מול שכרו של מהנדס אלקטרוניקה , שניהם בוגרי טכניון (ותיכף תגידי לי גם שלא מקבלים נשים לטכניון כי הן מופלות ברף הציונים בכניסה?) , תראי שהם מרוויחים פחות או יותר שכר זהה. ומה את למדת הגב' בית הלחמי ? האם הלכת ללמוד הנדסת אלקטרוניקה או תכנה? מקצועות שיש בהם עתיד כלכלי? או שבחרת ללמוד מה שעניין אותך , ולחפש במקביל זכר אמיד שישלם את החשבונות מזונות ? מאוד מעניין אותי לדעת.

    ודבר אחרון לי אליך הגב' בית הלחמי : הפכתן את המילה "אלימות" לרכוש פרטי של הנשים… ח"כ אנסטסיה מיכאלי שופכת כוס מים על מג'אדלה ואומרת לו "תגיד תודה שלא שלחתי אותך לבית הסוהר על אלימות נגד נשים". וכל מי שאומר משהו שלא מוצא חן בעינכן – אתן אומרות שהוא אלים, אלים מילולית , אלים כלכלית, אלים נפשית , אלים קשקושית… ובכן את אלימה מדעית, ואלימה פוליטית ואני לא אתפלא בכלל אם את גם אלימה פיזית.

    ואם אמרת שאת בקיאה ב DATA אולי תספרי לנו כמה מחקרים נעשו על אלימות נשים נגד גברים? האם שמעת על פרופ' שרה בן-דויד? או שגם הדיקנית בכבודה ובעצמה אינה "מדעית" מספיק עבורך?

    האם ידעת כי אלימות במשפחה היא לרוב תוצר של "הפרעת אישיות גבולית" המאפיינת בעיקר נשים? (70%) ... רק שגברים אינם מקבלים הגנה כי אף אחד לא חושב שאם אשה מכניסה לגבר סטירה או אגרוף, זה משהו שצריך להתייחס אליו. אבל ההיפך? 4 שנים בכלא! לפחות!!!

    ורגע גם חשוב להזכיר שאת כל הנתונים על אלימות נגד נשים אותם את גוזרת – מאיפה ? מלשכת הסטטיסטיקה המרכזית הגוזרת את הנתונים מאגף הסטטיסטיקה במשטרה אשר כמובן סופר גם את תלונות השווא, וכמה תלונות שווא על אלימות מייצרת בממוצע כל גרושה?

    לפני נתוני משטרת ישראל מעל ל 65% מכלל התלונות על אונס ואלימות במשפחה , הן תלונות שווא של הנשים הגרושות האומללות והעניות שלך, תלונות אסטרטגיות במהלך תהליך גירושין… העו"ד שולח אותן להגיש , ואין אבא גרוש שלא חטף כמה תלונות כאלו ובילה לילות בבתי מעצר ובתחנות משטרה. האם דאגת להפחית 65% מסטטיסטיקת האלימות במשטרה? האם חשבת מה היה קורה לגרושות שלך כלכלית ברגע שגברים יכלו להגיש נגדן כתבי אישום על תלונות שווא? … זהו שהם לא יכולים, ואני ממליץ לקוראים לראות את הראיון הבא:

    http://www.youtube.com/watch?v=u8Ug7nCxAWY 

    תקנה 2.5 שהוציאה פרקליטת המדינה דאז הגב' עדנה ארבל בשנת 2003, אומרת שרק במקרים נדירים ניתן להעמיד אותן לדין על תלונות שווא, ותחת אמתלה זו מוגשות עשרות אלפי תלונות שווא בכל שנה נגד אבות על לא עוול בכפם, חייהם נהרסים , הם נכנסים לכלא, ולא מוצאים עבודה, לוקחים להם את רשיון הנשק ורשיון הנהיגה… והם כמובן כבר כמעט ולא יראו יותר את הילדים, והמזונות? איך הם ישלמו את הסכומים המטורפים?

    אמרת שאת בקיאה ב DATA אז הנה לך עוד קצת DATA : בישראל המזונות המושטים על גברים הם פי 4 (!) מהנהוג בעולם המערבי: לא פלא שכל-כך הרבה גברים מתחמקים – אם בית המשפט יקבע מחר שאת חייבת לי 9 מליון שקל, האם תשלמי ? כשאת בקושי גומרת את החודש ב.. 14 אלף ש"ח הוצאות קבועות?! 
    נו באמת! לא אמרת כלום
     

    • מאת חנה בית הלחמי:

      כמה דברים:
      1. יש כלל בבלוג הזה (כמו בכמה אחרים), שמי שרוצה לכתוב פוסטים שיפתח לעצמו בלוג – אין כאן מקום לתגובות של מאות מילים. הבלוג שלי הוא לא מצע לטפילים שמצמיחים עליו חיים משלהם.
      2. כנראה שתחושת רדיפה באה עם אלימות כי אף אחת לא צנזרה אותך, למרות שרוב הדברים שכתבת לא באמת ראויים לפרסום, לא באמינותם ולא בסגנונם.
      3. בדקתי את הנתונים ששלחת, הם מוצגים בשפה סטטיסטית אולם הם למיטב הבנתי הם זהים לטבלה הפשוטה שהצגתי כאן, שמראה שלהד"ם – הנימוק שרוב המתאבדים הם גברים ש"הופרדו" (פחחחח) מילדיהם פשוט אינו נכון עובדתית, חלק מקמפיין כוזב. שלחתי את הנתונים לבדיקה ואם אמצא פער אגיב עליו. בכל מקרה הצגתם כך היא בבחינת "How to lie with statistics", ולכן אמשיך להתייחס לטבלה המספרית המוחלטת שקבלנו ממשרד הבריאות ולא למיסוך העירפולים שאתה מורח כאן.  עדכון מאוחר יותר: משרד הבריאות אישר שהמספרים ששלח לנו הם המספרים המוחלטים והיחידים שיש להתייחס אליהם – לא לניתוחים סטטיסטיים יחסיים בדוחות סטטיסטיים, שבשקלול נתוניהם יגיעו לאותן תוצאות ממילא
      4. משטרת ישראל מדווחת בהתמדה כבר שנים על פחות מ- 3% תלונות שווא, אבל כנראה שאין לכם קו תחתון כשאתם באים להשיג את מבוקשכם.  לא ברור לי עם ערימת השקרים הזו איזה אבא אתם שואפים להיות ולאיזה ערכים אתם שואפים לגדל את הילדים שלכם, אבל זה לא נראה טוב.
      5. בישראל המזונות המושתים על ההורה הלא משמורן נמוכים משמעותית מבעולם המערבי. נכון הוא במדינות בהן השכילו לייצר מנגנונים שוויוניים יותר בשוק התעסוקה וחוקי נישואין וגירושין שוויוניים יותר, יש יותר נשים בעלי יכולת השתכרות העולה על זו של האב. 
      6. אני לא יודעת מאיפה הוצאת את השטות של שכר שווה למהנדסת ומהנדס – אבל אל תתן לנתוני הלמ"ס ונתונים אחרים לבלבל אותך. 

      להבא כל הודעה שלך שהיא מעבר לפסקה – תימחק. את ההשתלטות הכפייתית הזו עם טקסטים ארוכים, הזויים, נקמניים, אלימים ומכפישים (אד הומינם) – קח בבקשה למקומות שמוכנים לסבול בהם את האגרסיה הזו.  

  5. מאת אמיר:

    חנה, מילא לשקר… אבל ככה?
    תעשי טובה ותפסיקי להתנהג כמו גרושה ממורמרת….
    מצחיק לראות כמה שקרים נכנסים בכתבה אחת. 

    • מאת חנה בית הלחמי:

      עוד פחדן אלים בניק בדוי? 
      לא עשית עלי שעורי בית. אני אוהבת רשלנות כזו. צדיקה מלאכתה נעשית בידי אחרים. 

  6. מאת חנה בית הלחמי:

    ובאופן משעשע, הודעות הגברים השוויוניים כאן מחזירות אותי לשירת הטרול :)
    ציטוט חלקי:
    "…סוֹבֶלֵת מִבּורוּת / בּוּשָׁה לַיָהָדוּת / שׂוֹנֵאת גְּבָרִים / רָעָה / רָעָה / רָעָה / לֵסְבִּית / מִזְדָיֶינֵת / פֵמִינִיסְטִית תוֹמֶכֵת צֵּנְזוּרָה / לוֹחְמָנִית / יָרִית לְעֲצְמֶכֵן / כָּדוּר בַּרֶגֵל / אַת עוֹשָה / נֶזֵק לַסְמוֹל / נֶזֵק לְנָשִׁים / נֶזֵק לַמְדִינָה / "תִּרְאוּ בַּתְמוּנָה: / יֵשׁ לָה מָבַט / שֵׁל שִׂנְאָה / בַּעִיְנָיְים" / מְרִירָה / הַאָקָדֵמְיָה / צְרִיכָה לְהָקִיא אוֹתַּך / הַשְׂמֹאל / צָּרִיך לְהָקִיא אוֹתַּך / אִשָׁה בּוֹדֶדָה / אֵין לָה אַף אֶחַד / מִישְׁהוּ צָּרִיךְ / לָעָשׂוֹת לָה טּוֹבָה….הַהִתְלָהָמוּת שֶׁלָךְ / שְׂפָתֵךְ הַזוֹלָה, / בִּימְבּוֹ, / אִישִׁיוּתֵּךְ הַווּלְגָּארִית / הַפּוֹסְטִים / הַהָמוֹנִיים שֶׁלַךְ / תְּנוּ לִי לְפַרְסֵם / אֵת הַכְּתוֹבוֹת שֶׁל הַפֶמִינִיסְטִיוֹת / וְאָנִי דּוֹאֵג / שְׁגְבָרִים יָגִיעוּ / לִסְגוֹר אִיתַּן חֶשְׁבּוֹן /…"
     

    חלק מהקומפלימנטים לקוחים מטקסטים מופתיים כמו אלו שכאן. כן ירבו. השיר נכנס לספר עברית אינטרנטית של כרמל וייסמן ואילן גונן – מומלץ.

  7. מאת אסתר הרצוג:

    ההתנהלות האלימה והשקרית של קבוצות גברים, כפי שהיא מתגלה בתגובות של כמה מהם בבלוג של חנה, היא המחשה נוספת לשיטות הבזויות של בריוני הפטריארכיה. להציג נתוני שקר כאמת, להשתמש בשיח הפמיניסטי באופן מעוות לצרכיהם, לבזות נשים המעזות לבטא עמדות שאינן לרוחם, לטרפד כנסים ומפגשים שבהם מוצגים מחקרים ועמדות שאינם לטעמם ועוד. והם מקבלים עידוד הולך ומתחזק להתנהלות האלימה שלהם מבעלי שליטה בפוליטיקה ובתקשורת.
    תראו איך מעוותים נתונים על התאבדויות בלי הנד עפעף ותוך האשמתה של חנה בעיוותים!!! צריך לקרוא בשביל להאמין!!! ואז להיזכר כי זוהי שיטת הבריונים היודעים כי האלימות והשקרים יתקבלו על ידי תומכיהם ללא עוררין ברחוב ובמסדרונות השלטון.
    ואיך הציגו הגברים האלימים בלי בושה את הנשים כתאבות בצע במאבק נגד ביטול חזקת הגיל הרך? כל מה שצריך לעשות זה לעמוד על האמת די להיכנס לאתר הורות שווה: מאבקם של הגברים  על ביטול חזקת הגיל הרך קשור לפני הכל באינטרסים כלכליים: צמצום/ביטול תשלום מזונות. הרי לכם הקישור שיבהיר היטב את הקשר: http://shared-parenting.co.il/%D7%9E%D7%96%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%AA/        

  8. מאת סורפין:

    חבל שהורדת את ההודעה העניינית שפורסמה פה אתמול ושסתרה את כל טיעונייך כמעט אחד אחד.
    את לא מסוגלת להתמודד עם האמת ויורדת ממש נמוך כשזה לא נוח לך או לא משרת את מטרותייך הבזויות לרדות בגברים באשר הם.
    צר לי על ההודעות הקיצוניות משהו כלפייך של אחרים אבל לא נותר לי אלא לרחם על נשים כמוך.
    אני מבחינתי סיימתי את תגובותיי כאן בטח אלרי שבחרת למחוק דברים שכתבתי ושלא היה לך נוח איתם בלשון המעטה.

    • מאת חנה בית הלחמי:

      אף הודעה עם "האמת" לא נמחקה כאן. אני מציעה להיגמל ממה שזה לא יהיה שגורם לך לתופעה הזו. השאלה רק אם הקשרי השואה הם איזושהי מקבילה לסינדרום ירושלים. קטונתי מלהבין. בכל מקרה, כמות ה"סלט" שאתה עושה בין דברים וכמות השטויות שאינן ממין העניין שאתה כותב היא עצומה. אם נדמה לך שאתה מיטיב עם איזהשהו רעיון עמום שאתה מנסה לקדם – הרי שטעות בידך. וטוב שכך.  

  9. מאת סורפין:

    הייתי חייב בכל זאת להוסיף משהו לגאונה שכמותך:
    הניק שלי ממש לא בדוי אני בן לניצולי שואה והשם שלי מורכב משני שמות סורה (שרה) ופיני (פנחס) ובעצם סורפין.
    הסבא והסבתא של נרצחו בשואה וכ-10 דודים פוטנציאליים והורי לא רצו לקפח אף צד ולכן בחרו את השם שהם בחרו שאני נושא בגאווה בלתי מסוייגת לחילוטין.
    הורי עמלו קשות לחזור לחיים נורמליים ולגדל שני ילדים כמעט בדקה ה-90 של יכולתם הביולוגית בצורה ערכית, מלומדת וסוציאלית משהו שאצלך לא כל כך בה לידי ביטוי גם אם התעסקת עם ניצולי שואה בעברך.
    בני יקירי אהובי יזכה לאותו יחס בדיוק לגדול להיות גבר מושלם ואזרח למופת שאינו פוגע בבנות המין השני שוב בתנאי שיתאפשר לי להיות לצידו למרות נשים שכמותך שמנסות למנוע זאת בדרכים בזויות וכוחניות. 

    • מאת חנה בית הלחמי:

      הבנתם/ן מה שמו הפרטי, שם משפחתו, המייל שלו ומס' הטלפון הנייד? 
      לא ניק בדוי, אה? 

      • מאת עדי בן יעקב:

        קראו לו פיפל ואת לא רק שאת שונאת גברים וגרושה ממורמרת אלא שאת גם מכחישת שואה ומתעללת בניצולי שואה דור שלוש גירסת פתח תקווה. 
        לא רק זה שהוא חי גם במדינה מוכת מלחמות וחמסינים ואת? מה את? גרושה ממורמרת. ממש המערכון של מוני מושנוב על האופרה דה ל מרמור ואת עוד עונה להם….. 
        האמת? אני לא מבין אותך פעמים פעם אחת למה את עונה ופעם שניה למה את מוחקת אותם. 

  10. מאת סיון:

    חנה שלום,
    אותי באופן אישי מעניין לראות את תגובתך אלי שכן אינני "גבר אלים" המשתייך ל"כתות" בהן את מתייגת כל גבר לא מסכים עם דעתך.
    בפתח דברי ראוי שאציין כי הנני אם לשתיים וגרושה. כן גרושה. בדיוק מהסוג ב' אותו את וחברותייך המלומדות נוטות להחליש ולשייך לקבוצת המסכנות/קורבנות ועוד שלל מילים שאינן עושות חסד עם שכמותי.
    לרוע מזלך, אינני נמנית עם קבוצת הנשים שנקמות ממלאות את ראשן, הפועלות מתוך מרמור גרידא וקוראות את מילותייך וסיפורי האלף לילה ולילה שאת נוטה להעלות על הכתב בצמאון ביזארי.
    אני מודה ומתוודה שגם אני לא עשיתי את שיעורי הבית שככל הנראה מוטלים על כל קוראייך באשר הם, אך ככל ויש לך ילדים מפחידה אותי המחשבה שאינך רואה את הערך ואת החשיבות של הקשר בין האב לילדיו וההפך.
    מי שמך להכריע כי האב אינו זקוק לילדיו בדיוק כשם שהאם זקוקה להם ולחלופין שהילדים, שברגע אחד נקרע עולמם, זקוקים פתאום רק לאמם?
    מדוע כשאב נלחם על זכותו הטבעית להיות אבא לילדיו את מתרצת זאת כהתחמקות מתשלום מזונות?
    לא עלה בדעתך ולו לרגע שהאבות שמגיבים לך כאן ושיצאו להיאבק על זכותם הטבעית באמת מעוניינים לשמש כהורה לכל דבר?
    את לא מסוגלת להבין ולהזדהות עם הכאב שנקרא בכל מילה שיוצאת להם מ"הפה"?
    אם היו מרחיקים אותך מילדייך (במידה שיש לך ילדים. שוב, לא הכנתי שיעורי בית) לא היית נאבקת בכל העולם, בכל צורה, בכל דרך?
    אז אני מבינה את רצונך להיות אהודת הנשים המסכנות. אני מסרבת להשתייך לקבוצה הזאת. אני מסרבת להיות מיוצגת על ידך. אני מוחה על רצונך ורצון חברותייך הרדיקליות באשר הן להתחזק על גבי ולהוות החוזק שלי.
    אתן הסיבה האמיתית שבגללה לא יהיה שוויון מגדרי לעולם! כל עוד אתן קיימות ודוחפות, הנשים תמיד תצטיירנה כחלשות (או "מוחלשות" שכן זו ההגדרה האהובה עליכן) הזקוקות לעזרת כל מי שמוכן לתרום עוד כסף לכיסכן והכל בשם המסכנות. הרי מה תעשו ברגע שיהיה כאן שוויון? על מה תלינו? וחשוב מזה, מה יקרה אם חלילה הורים יאלצו להיות הורים שווי ערך לילדיהם רחמנא לצלן?
    אגב, כשלשון החוק אומרת שהורה"רשאי" להיות הורה ולא "חייב" להיות כזה, ואת קמה ומגינה בחירוף נפש על אותו חוק את פוגעת בכולנו, כולל בילדים. 
    קחי בחשבון שלא כל הנשים אוכלות את השני גרוש וחצי שאת מנסה למכור לנו.
    סיון.
     

    • מאת חנה בית הלחמי:

      מאיפה בדיוק את מסיקה ש"איני רואה את חשיבות הקשר שבין אב לילדיו"? ויש כאן עוד כמה הנחות תמוהות.
      נראה לי, ואני אומרת את זה בצער רב, שה"שני גרוש וחצי" במקרה זה כולם שלך – את מייחסת לי ולאחרות הרבה דברים שאת חושבת, מה גם שהבהרת בהקדמתך שאכן זה כך. האם את מצפה ממני לאותה דרגת הגינות שבה את מתייחסת אלי? 

  11. מאת סיון:

    מסקנותיי הרי מבוססות מציאות, שכן אין ולו תגובה אחת מבין שלל תגובותייך בה את מראה אמפתיה ולו במעט למקומו של הגרוש במערכה.
    מניסיונך ארוך הטווח (העולה מלשון תגובותייך) אין ולו גבר אחד במאבק לביטול חזקת הגיל הרך שאיננו אלים ובעל כוונות זדוניות להשתמש בילדיו כקלף מיקוח בנושא חלוקת הרכוש והפחתת תשלום דמי המזונות.
    לא זו אף זו, דאגת לבטל בהינף יד ובהתנשאות יתרה כל הבעת רגש שעלתה בפוסט על מגיביו. הלוא גבר לא מסוגל להרגיש בעיקר בשל העובדה שמרגע בו הפך לגרוש ואיבד את ילדיו, הפך לאלים בעינייך. 
    תקשיבי למה שנאמר כאן. יתכן שישמע לך מוזר, אך יש נשים שלצערי משתמשות בטריקים הזולים ביותר להגדלת גובה המזונות. משתמשות בילדיהם ככלי ניגוח במלחמת הגירושין. מתוסכלות שנעזבו ורואות נקמה לנגד עיניהן. 
    והכי עצוב, שאין ולו אישה אחת שהתייעצה עם עו"ד בתחילת התהליך ולא קיבלה את אותן העצות לגבי ניהול התהליך בדרך ה"בטוחה" להשגת כל מאוויה.
    אותן נשים דורכות, במלוא מובן המילה, על ילדיהן הלוך חזור בכל פעם שהן גורמות למעצר האב..להרחקתו…להשפלתו.
    לצערי הן אינן מודעות לדבר הפשוט ביותר, והוא שעדיף שיהיה אבא בחיי הילדים מאשר עוד 500 ש"ח בחשבון העו"ש. 
    בנוגע לדרגת ההגינות בה את מבקשת להתייחס אלי, אין לי צורך במילותייך המלטפות שכן אינני מאמינה בדרכך.
    ילדותיי זקוקות לאביהן בדיוק כשם שהן זקוקות לי. לא תוכלי לשכנע אותי שאני חשובה יותר במקרה הזה.
    ואם כבר אז כבר – אין שום סיבה שאשה, גרושה ככל שתהיה, לא תצליח בחייה ולא תמנף עצמה מעלה. אני חיה בדיוק באותו העולם בו את חיה ולא מצליחה לראות את המסכנות אותה את מנסה להביא על הכתוב.
    לא התגרשתי כדי להיות עשירה על חשבון הגרוש או על חשבון המדינה! את הכסף שלי אעשה בכוחות עצמי! מן הראוי שתקחי את דבריי כדוגמא להעצמה נשית שכן התקרבנות לא תוביל אף אשה לשום מקום.

      

    • מאת חנה בית הלחמי:

      את שוב מדברת ממחשבותייך ומסקנותייך, ללא קשר לטקסטים שלי. סבלנותי אוזלת. זה דיון, לא מונולוגים. ואנחנו בזירה הציבורית, לא האישית. הנושא הם חוק חזקת הגיל הרך, שיפמן, תקרת המזונות וההתעמרות הכלכלית בנשים גרושות וילדיהן. אני לא אמא, אחות או מטפלת של אף אחד/ת מהמגיבים/ות. תחפשו הכלה ואהבה אישית במקום אחר. 

  12. מאת חנה בית הלחמי:

    נמחק בגין הודעות אלימות, התחזות, לשון הרע ואיומים, ונחסם IP 84.228.221.22, שקודם הגיב כאן תחת השם "אמיר" והמייל .

  13. מאת דודו פלמה:

    לפעמים זה מצחיק לגלות איך אנשים שמנהלים דיון מלא גידופים והכפשות מסיימים את התגובה באמירה צדקנית ונעלבת על חוסר הרצון להקשיב של בעל הפוסט.
    וזה מזכיר לי שקיבלתי פעם מכתב נאצה אחרי שישבתי בכלא בשנות ה-80 (על סירוב לשרת בשטחים). המכתב פתח בתיאור נאמן של מה שאימא שלי עושה בלילות עם עראפאת, המשיך באיחולים לרצח בקרוב, ונגמר בהצעה המעודדת אותי להתאסלם.
    ובסוף המכתב היה כתוב באותיות מעוקלות "חתיכת גס רוח אחד!".

    • מאת חנה בית הלחמי:

      :-D

      כל תגובות הגברים הללו נמחקות אוטומטית. מאחר ותוייגתי בכל הסופרלטיבים, אין לי יותר דימוי עצמי להפסיד :-D 

  14. מאת מיקוה לוי:

    קראתי את הכתבה בעיקר בנושא של תקרת העלאת מזונות, ואני רוצה לפרגן לך על הדברים אבל אני חייבת לומר לך עם הכבוד גברתי את חיה בלה לה לנד אם את יכולה לכסות את הוצאותייך החודשיות הן14,000  שקל בחודש את ממש לא מתחילה להבין מה זה להיות חד הורית הורית שהחוק הזה מפלח בבשרה יום יום, כי אם חד הורית מתפשרת ברמת החיים עד לרמה של התפשרות על עוף ביום שישי ומצמצמת כל הוצאותיה לכ 5500-6000 גג כולל השכירות חריגה ממסגרת וסגירת ברז מזומנים.
    אני חד הורית מרוויחה 4600 גרה בבאר שבע בשנה האחרונה  אחרי שנולדתי וגדלתי 25 שנה בתל אביב, ביטוח לאומי הוריד לי המזונות מ3000 ל741 שקל כי התחלתי לעבוד. הכנסתי מסתכמת בסביבות 5300 סך הכל והחיים שלנו הופ צונחים בהתאם. אם הייתי יכולה להגיע להכנסה של 8000 בחודש הייתי מודה לאל, ולא מבקשת עוד אגורה. האומדן שלך קצת מייצג משהו סטייל מעושרות שהורידו להם את הקצבה החודשית מ10 מיליון למיליון והן מתלוננות על חרפת רעב.
    ותרשי לי להוסיף על דברייך:
     החוק מייצר משפחות ענייות. הרי לא ייתכן במציאות של 2012 שאשה לבדה תכלכל משפחה שלמה בעוד גובה השכירות בלבד עומד על גובה משכורת ממוצעת, וזה עוד לפני שהתחילו לחיות. ניתן לכלכל ילדים מהכנסה של שני הורים ולא בכדי אנשים מקימים משפחות כדי לגדל ילדים ביחד עם שני הכנסות במחשבה לדאוג לכל מחסורם של ילדיהם זהו חוק הטבע. אישה אינה סופרמן שתפרנס על כתפיה הדלות את ילדיה ובו במקביל תדאג לשלם גם מסגרת שתחזיק אותם בזמן שהינה בעבודה וגם קורת גג, מיסים, מזון, תשלומי ביה"ס/גנים וכל זה ב5500 שקל, זה לוגית מתמטית לא בר ביצוע. ביטוח לאומי לא צריך לקבוע מכסת קיום לפי "כמה כסף הם צריכים כדי לשרוד" הילדים שלנו הם לא בעלי חיים, מה אנחנו מלמדים אותם על העולם הזה? ואחרי זה הם צריכים לתת 3 שנים למדינה שהרעיבה אותם? ובגאווה? ואדרבא ביטוח לאומי קובע כי לאדם דרושים 2800 ש"ח כדי למחיה חודשית. אז פתאום משפחה שלמה יכולה להתקיים מ2800 ש"ח? הרי כל המשכורת הולכת הולכת לשכירות או שמה האידיאולוגיה הי לחזור לימי המעברות? מישהו פה התבלבל. אין שום דרך לחיות על פי הנוסחה הזאת ובכבוד. אולי בשנת 1976. החיים התקדמו הזמנים השתנו ארנונה עולה כל רבע שעה חשמל דלק דברי חלב, והחוק נשאר תקוע לא משתדרג בהתאם. צריך לקום בכל צעקה להריץ ולהעמיד את הצעת החוק הזו בראש סדר העדיפויות. יישר כוח!

    • מאת חנה בית הלחמי:

      תודה על השיתוף, אני בהחלט מכירה את הנתונים ואת המצוקה, וחשוב לי לציין שתקוותך צנועה מתקוותי – גם 8000 אינם מספיקים לגדל ילדים בכבוד. המדינה אכן מייצרת נוסחאות שמשמעותן עוני ללא אופק צמיחה לנשים גרושות וילדיהן. אני לא מפרנסת את ילדי לבדי, ולא הייתי רוצה בכלל להתחיל לחשוב מה היה נגרע מהם לו זה היה המצב. 
      הקמפיין של ידיד וקבוצות הנשים בא להעמיד את החוק בראש סדר העדיפויות – וגם זה עדיין לא מספיק לטעמי.
      אם המדינה תגבה רטרואקטיבית את כל חוב המזונות של גברים בישראל, יהיה לה מספיק כסף לאפשר לכל אשה גרושה בישראל בשני העשורים הקרובים לחיות על קצבה בגובה ההוצאות החודשיות שלי… לא? :)
      גבר משתמט מזונות צריך לקבל שתי אופציות: תשלום (עם ריבית והצמדה) או כלא. הוצאת הכסף מהמשוואה וניתוקו ממבחני אחריות הורית ע"י אותן קבוצות גברים היא השתמטות הורית פשוטה. אין אבהות טובה בלי תמיכה כלכלית. ילדים לא גדלים מהאוויר. 

      אתמול בוועדה לזכויות הילד בכנסת (שעוד אכתוב עליה היום) אמר ח"כ שלמה מולא לגברים במפורש, שלדעתו לו היו פוטרים אותם ממזונות הם לא היו נאבקים נגד חוק חזקת הגיל הרך. הוא הביע דיעה ברורה לפיה לא הילדים מעניינים אותם אלא הכסף. ח"כ אורלי לוי אבקסיס הסכימה עם דבריו, בתורה. אני אומרת את זה שנים ושמחה שיש הדהוד לתובנה הזו. 

      • מאת מיקוה לוי:

        אני רוצה להוסיף עוד הערה ברשותך, החוק הקיים יגרום להרבה נשים מוכות לפחד לקום ולעשות צעד, והרבה נשים יפעילו שיקול של עדיף להישאר בנישואים אלימים מאשר להביא את ילדיהם לחרפת רעב. החוק הקיים דואג להשאיר את ראשן של הנשים מתחת למים ללא דלתות פתוחות לעולם האפשרות לצמוח ולכבוש הישגים באופן עצמאי, ולעד יישאר מעמד הנשים תלותי ועלוב.

טראקבקים/פינגבקים

  1. חנה ? התבלבלת ? « סתיו ….והדרך …טעימה לי ….
  2. הסגברה, תקנה, נביאה « האחות הגדולה

הוספת תגובה על עדי בן יעקב