תקשורת, אימון והדרכה

העיתונות הישראלית: נשים ראוס

nrg3110

סוגיית הדרת נשים הינה סמן לשלוש תופעות חשובות:

1. אנו פטורים מעתה מלשאת בהפגנות את השלט "הכיבוש משחית", כי הוא כבר השחית

לאומנות היא במהותה חיבור בין פונדמנטליזם דתי לתאוות בצע פשוטה של אבנים ודם. היא קנאות. ואחד מביטוייה המיידיים והברורים של כל קנאות – היא שנאת נשים (מיזוגניה). קשה מאוד (למרות שאפשרי!) להיות יהודי/ה דתי/ת לאומי/ת מבלי להיות נגוע/ה בקנאות ובשנאת נשים, שכן אלו אינהרנטיות לתרבות המאגמת בתוכה תפיסות של עליונות אתנית, אמת אחת ויחידה, פרות קדושות ואלוהות. לא בכדי מקור המילה שוביניזם היא בניקולאס שובין – קצין בצבא נפוליון שהיה ידוע הן בשנאת האחר (הלא צרפתי), הן בשנאת נשים והן בהתייחסותו ללאום הצרפתי כעליון ומקודש.

2. הצלחנו: יש Backlash (גל חוזר)

מהו Backlash?  להלן הפירוש אותו אני מלמדת:
בקלש הינו מגמת נסיגה בהישגים פמיניסטים, שבאה לאחר תקופה של התקדמות והישגים משמעותיים. הנסיגה מתאפיינת בביסוס מחקרי לכאורה, תיאוריות, אידיאולוגיות ופרקטיקות – בכללן פרקטיקות פוליטיות, חקיקה וכיו"ב. הבקלש נוצר מתוך התנגדויות לשינוי, ברגע בו השינוי מאיים על סדרים חברתיים ו/או על מארג אינטרסים של הקבוצה ההגמונית שתיאלץ לכאורה לוותר על פריבילגיות לטובת השינויים שהושגו.
התנועות הפמיניסטיות הרדיקליות השיגו בשנים האחרונות הישגים מפליגים, בכל המקומות בהם היה מאחז הגמוני גברי, ברור ו"טבעי". נשים שינו הלכות דתיות, מינו דיינים בבתי דין רבניים, הביאו לשחרור עגונות, נכנסו למקצועות קרביים בצה"ל, שברו את תקרת הזכוכית ונכנסו (אחת בינתיים) למטכ"ל, ארגנו מחאה ציבורית והוציאו המונים לרחובות, "התרבו" בכנסת (זוהי הכנסת עם המס' הרב ביותר של נשים), העזו להתמודד על ראשות הממשלה, עלו (בבחירות דמוקרטיות !) לראשות שלוש מפלגות חשובות, ועוד. ה"טבעיות" של אותו מאחז הגמוני גברי במוקדי הכח וקבלת ההחלטות (שלא לומר – הכסף) הוטלה בספק. כשנפל האסימון – החלה האלימות. גברים במצור לא מבינים שפה אחרת. אין התבוננות פנימה, אינסייט, נכונות להסתגל, למצוא את הטוב שבשינוי. יש טוסטסטרון: הצו ההורמונלי הקדום של Fight or Flight.
.
במדינת ישראל לא מתחוללת בימים אלו הדרת נשים, כי אם גל של אלימות כלפי נשים, שכל קשת הגבריות במדינת ישראל שותפה לה, מניחה את חילוקי הדיעות ביניהם בצד (משהו שאנו כנשים צריכות ללמוד לעשות יותר) ופונה לתלישה אלימה של נשים מבמות, ממקצועות, ממיקום נראה לעין במרחב הציבורי, נכנסת להן למעמקי בלוטות החלב ומנסה בבריונות לשלוח אותן למקומן המסורתי. הם עושים את זה גם בעזרת נשים – מציפי חוטובלי ועד לכת הפונדמנטליסטית של מטיפות ההנקה.
.
הם לא יצליחו. עלובים.
.
3. נרדמנו בשמירה

תושבי מדינת ישראל ההדיוטות (שהם הרוב המכריע – לאו דווקא אני ושכמותי שכתבו כבר לפני שנים את נבואת הזעם שכעת מגשימה את עצמה) לא שמו לב שכיבוש, אלימות, גניבת קרקעות של פלשתינאים, הקצאת תקציבים וכוחות לטובת המתנחלים – הם דפוס חברתי שבסופו של דבר יסתובב על כולנו. והנה הוא מסתובב.

העיתונות כסמן למוסר הכפול של היוצאים נגד אלימות מערכתית כלפי נשים:

בחודשיים האחרונים אני עוקבת אחר עיתונות האינטרנט ומתעדת בצילומי מסך את ה"נאה דורש נאה מקיים" של העיתונות הישראלית. מחד – הם מצויינים בכותרות שמוכרות עיתון מיותר עם החדשות של אתמול, בגנות הדרת נשים. מאידך – מה קורה בחצר הפנימית שלהם? תמונה אחת, או שתיים, או עשר שוות אלף מילים. מדי פעם נכנסתי לשלושת העיתונים המרכזיים – ידיעות (ווינט), מעריב והארץ – תוך הקפדה לקחת צילומי מסך משלושתם בכל תאריך בו דגמתי אותם. זהו אינו תחקיר או מחקר מדעי – אני מביאה מסכים בשם אומרם.

מאחר וקבלתי סמס על אירוע מחאה נגד הדרת נשים שיתקיים היום בהרצליה (15.12.11, 16:00 ליד העירייה), שבו ידבר העיתונאי שי גולדן, החלטתי להתחיל את הסקירה ממעריב, או למעשה – מ- nrg. מה הוא יאמר על הבמה בהרצליה, ומה הוא עושה בפועל כעורך במעריב? 

בהיבט האיכותני של בעלי הדיעה, מופיעים בתמונות להלן כמה דמויות שכבר התבטאו בעבר באופן בעייתי בכל הקשור לזכויות אדם של נשים בפרט ואנשים בכלל. למשל – מנחם בן (5 פעמים, התבטא נגד הומואים), רן יגיל (מופיע פעמיים – פרסם בעבר פוסטים מיזוגנים ושוביניסטים למדי), או אמיר חצרוני וגבי אביטל (שאת מדמנת כתיבתם על נשים לא אייחצן כאן).

האמת נמצאת בסטטיסטיקה:

מאמרי דיעה עם תמונות:

  • 43 גברים
  • 7 נשים  (14% בלבד נשים שפניהן נמצאות במרחב המסך הציבורי של nrg, מתוכן אחת שמופיעה פעמיים ללא שמה, ו(איזה עיתון נאור)ערבייה אחת). 

מאמרי דיעה בהפניה בלינק בלבד (מתחת לתמונות):

  • 40 גברים
  • 5 נשים (11%)

סה"כ 83 גברים ו- 12 נשים, שיש להן במעריב גם דיעה וגם בימה להביע אותה

על פי מעריב דה-פאקטו – כולל עורכיו ובכיריו (שי גולדן שידבר היום בעצרת ובן כספית שיצא נגד הדרת נשים, למשל) – שוויון פירושו 12.6% נשים. ההבדל ביניהם לבין החרדים, הדתיים הלאומיים והחמאס – קטן, אם בכלל.

31.10.2011, ארבעה גברים ואשה

1.11.2011, חמישה גברים ואשה אחת כחצי מזוג - שקופה, בלי שם

 

3.11.2011, ארבעה גברים, אשה אחת ואותה חצי אשה שקופה בלי שם

5.11.2011, ארבעה גברים ואשה

11.11.2011, ששה גברים

17.11.2011, חמישה גברים ואשה

21.11.2011, חמישה גברים

6.12.2011, ששה גברים

14.12.2011, ארבעה גברים ואשה

 

FacebookTwitterGoogle+Share