תקשורת, אימון והדרכה

Hasbara

בקטנותינו, גדלנו על הערך האינטואיטיבי (שהוא הטבעה עמוקה ואגרסיבית של ערך מוחלט, ללא שאלות – בדיוק מה שאנחנו מגנים בלהט כשאנחנו רואים את זה קורה אצל המתנחלים והחרדים) של עליונות השפה העברית. כפי שאני לא השכלתי ללמוד אידיש מסבתי, כך מצרים היום רבים ורבות על שלא למדו את שפות הוריהם. הלאומנות מגבילה את ההשכלה, בהיעדר השכלה רחבה מספיק והיעדר נגישות לשפות נוספות ומגוונות – הגבלנו את היכולת האינטלקטואלית הקולקטיבית שלנו. היכולת לרדת לדקויות, להבחין בהבדלים תרבותיים ובנקודות מבט אחרות, לראות אותן כלגיטימיות, להפעיל חשיבה ביקורתית על שיקול הדעת של עצמינו – כל היכולות הללו מבנות מסוגלות דיפלומטית, אסטרטגית, ראייה מרחבית ומערכתית ויכולת לצפות תהליכים. 

כך, על טהרת השפה העברית, נראה כי שירות החוץ של מדינת ישראל מאוהב במילה Hasbara. מדובר בתהליך תקשורתי בו מקיימת מדינת ישראל שיח חורק בעברית, שבמקרה הטוב מתורגמת מילולית לאנגלית, במבטא של מסור חלוד, ושאין בו ולו נימת רגישות רב תרבותית המתבקשת משיח בינלאומי. 

השיח העילג הזה הוא פרי הביאושים של אותה לאומנות לשונית עליה גדלנו, ושל היוהרה הבטחונית העצומה שרוקנה עד תום את משאבי הרוח, שאר הנפש והאיטליגנציה הרגשית הלאומית שלנו. לא רק הלאומית – לאום מורכב מפרטים.   

הסרטון ששיחרר דובר צה"ל לעיתונות העולמית בזמן אמת

השימוש התדיר במילה Hasbara ואנקדוטת פרסום התמונות המעומעמות (צולמו במכשירי ראיית לילה) מהספינה הנושאות כתוביות הסבר בעברית לכל תחנות הטלויזיה בעולם, הם שתי דוגמאות מיני רבות. 

ממשלת ישראל סובלת גם מפרובנציאליות שורשית ועמוקה, שאינה מאפשרת למסבירים את משמעות השפה, מהירות התגובה הנדרשת והעובדה שיש בכלל מישהו שחושב אחרת, ושמותר לו לחשוב אחרת. היחס הפרובינציאלי הבסיסי הוא יחס של התנשאות כלפי מי מבינים טוב מהם את הזירה הפוליטית-דיפלומטית העולמית, כמו כפרי שמגיע לעיר הגדולה ומביע התנשאות כלפי יושבי בתי הקפה. האמת היא, שיושבי בתי הקפה הם אלו שעולים למשרדיהם/ן הממזוגים ומנהלים ומנהלות משם את כלכלת המדינה, שהתוצר של אותו כפרי אינו מגיע אף לחלקיקי פרומיל זניחים מתוכה. 

אסטרטגיה?  

צה"ל והדרג המדיני הם כמו ההבדל בין חכמ/ה לפיקח/ית: חכם לא נכנס לצרות, שפיקח יודע לצאת מהן. 

בשבוע שעבר כתבתי כאן על הקשר בין צ'ייני, מועדון החשפנות והאפשרות המאוד סבירה של מבצע מטופש, אלים ומזיק. הפוסט לא עורר עניין רב, כי כשהעניינים כל כך פשוטים (הם הרעים, אנחנו הטובים והצודקים – וכל מעשינו נועדו לשמור על בטחונם של ילדי ישראל) – מי צריך ניתוחים מורכבים של הפמיניסטית שמנסה לגרד הקשר מגדרי מורכב? האמת היא, זגם האמת המורכבת שהצגתי, היא אמת פשוטה: מי שיצרו עומד לו לרועץ וממסך את יכולתו לראות, להבין ולכבד את האחר (מחשפנית עד מפגין על דוגית בלב ים), אין לצפות שידע לפעול פעולות מנע ולדבוק בחשיבה אסטרטגית, המייצרת מציאות נשאפת. 

צה"ל יכול להירגע - הוא לא השאיר מורל לאומי שניתן לפגוע בו. ככה עושים הסברה, מעריב, 2.6.10

 

 כמה טיפים שאין מי שיקשיב להם בואקום שם למעלה: 

  • הסברה נעשית לפני וכל הזמן, לא אחרי.
  • העולם לא מת על "כיבוי צופי" של מדורות, המערב קצת אסטיניסט וכבר בכלל בפאזה אחרת בקשר למדורות עצמן, כי הן מזיקות לסביבה. כדאי למצוא אסטרטגיה אחרת.
  • כשעושים הסברה לחו"ל – עושים אותה באנגלית.
  • כשיודעים שכל העולם מביט בנו, כדאי להפעיל מודיעין בסיסי כדי לדעת מה נפגוש על הספינות.
  • האופצייה האלימה והצבאית איננה האופציה היחידה – מלחמות המאה העשרים ואחת מתרחשות בתקשורת.
  • מי שכל הזמן מתעסק רק בקרבות, יש סיכוי סביר שיפסיד את המלחמה: הקרב התרחש בלב ים, המלחמה הוכרעה בזירה הבינלאומית.
  • כל קבוצה אנושית זקוקה להורים: אבא ביבי בחר להיות בנסיעת עבודה בזמן המקלחות הקרות של הילדים. הם לא ישכחו לו את זה, רק שבשונה מבעבר – מחיר הטיפול משולם על ידי כולנו, כבר עכשיו. אין פסיכולוג עתידי, ולא בטוח שעם אבא כזה – יהיה עתיד בכלל.
  • מנהיג הוא דובר המדינה בזירה הבינלאומית. ככל שהעם מעריך את סדר היום של מנהיגיו, כדאי לחכות קצת פחות מ- 12 שעות לפני שאתה נחלץ לסייע למדינה שלך לצאת מהבוץ אליו אתה הכנסת אותה.
  • יש כלל בשיווק, שנקרא "שוק אחורה". היינו: צאו אל השוק ותתכננו את המוצר לאחור על פי תפיסותיו. משהו כמו reverse engineering חברתי-פוליטי. העולם לא בנוי לראות מפגינים הרוגים לחוף עזה. המלחמה, אמרנו, איננה לחוף עזה כי אם ברשתות החדשות המובילות. לכן תכנון ה"מוצר" – מניעת המשט – אמור להתחשב ביכולת הספיגה של מי שמכריעים בסופו של דבר את גורלנו….העולם. זה משהו שניתן להסביר להם, לפחות.

מצ'ייני לברק ומליברמן לביבי, המדינאים קובעי הגורלות אינם מסוגלים לתכנן מהלכים מעבר לסף דלתו של המועדון (זה של החשפניות או זה של הגנרלים – מעניין לעניין אותו עניין). הם הפיקח הכושל, זה שמתיימר ומתהדר בפקחותו אולם לא יודע ולא מצליח אפילו לצאת מהבעיות. 

תדע כל אם עברייה. 

———————————————————————————————- 

חרפת הרשויות: פוסט על צ'ייני והחשפניות, נובמבר 2009

הוא יודע משהו על כיבוש אלים: מכיבוש אלים של נשים לכיבוש אלים של פלשתינאים

FacebookTwitterGoogle+Share

19 תגובות על ”Hasbara“

  1. מאת עדי בן יעקב:

    בא לי לענות לך בציניות קצת  אבל נזכרתי איך ב11/09 בניו יורק ג'וליאני עשה הסברה, הוא כל 45 דקות עלה לטלויזה ואמר לאנשים בלי כחל וסרק מה קרה, מה הוא מצפה מהם לעשות בזמן הקרוב מה הוא עשה ב45 דקות האחרונות ומה הוא מתכוון לעשות בשעה הקרובה. ככה במשך יום שלם עד שהעיר נרגעה. הוא לא יפה דברים, הוא לא התלהם כמו כמה מהחברים שלו למפלגה כלפי המחבלים הוא לא  הבטיח הבטחות כלום רק דיבר אמת והסביר מה הוא מצפה מאנשים. יש לזה השפעה מאגית על אנשים שמכבדים אותם…
    האמונה הזאת שלה ייההבסדר הישראלי בתוספת האמונה של ישראל שבעזרת סואנדביט אפשר לשכנע את את העולם להאמין בכל דבר  היא הרסנית . אבל בתוספת לפיאסקו כזה של כלומניקים עלובי חיים כאלה? זה כבר קטלני.

  2. מאת שאול סלע:

    ההסברה הטובה ביותר היא חקירה נאיטראלית שתחייב גם את הדרג המדיני והסרת המצור מעזה

  3. מאת ג'סי:

    ואגב, סתם הערה מהצד – צ'ייני והמועדון חשפניות (אמנם לא מה שהכי חשוב כרגע), אבל נכון לעכשיו מביאים לו את זה בהמון לעג, כמובן, אצל הטוקבקיסטים ואפילו בלוגרים. כדוגמא ומשל – רחביה ברמן (youpost) עשה אתמול שמוש נרחב ומתלהם בנושא עם ציוריות וחדירה לפרטים. כאשר בזמן אמת אנשים לא באמת התרגשו – בבחינת מה שמותר ללוחם המעוטר… ותעזבו אותכם בנות מהדקדוקי עניות בעניין הקופונים שגוזר הגבר-גבר כל עוד מביא לנו ת'סחורה – פתאום כולם נזכרים לנפנף לו עם זה בבוז כשהסחורה על הפנים. איך זה שהחשיבה השוביניסטית-קלישאית מצליחה לייצר אמות מידה כפולות לכל דבר ודבר?
     
     

  4. מאת תמר המר:

    פוסט מצוין, חנה. כל מילה.
    תודה על הוידאו עם שי בזק – רעננת את זכרוני, איזו קסם של בחור!

  5. מאת חנה בית הלחמי:

    לשאול, ג'סי ותמר:
    שאול – לא נראה לי שזה יקרה בקרוב….
    ג'סי, השיטה עובדת מצויין, אה? ושימי לב שהם עושים שימוש בתיאורים פיגורטיביים (פרנוגרפיים?) באותו הבל פה בו הם יורדים עליו על אותו עניין בדיוק.
    תמר, אינני מכירה אותו, אני דווקא התבוננתי בדבר אחר – שימי לב שהוא רוכן  (תופס את המרחב המשותף) ומנופף אגרופים כל הזמן, ובהבעה מאוד נוקשה על פניו. שימי לב להבדל בין שפת הגוף שלו ושל רות ירון ולניכור ביניהם. היא מקצועית, הוא אגרסיבי. הוא עושה רושם לכן שלי מי שממש תוקף את מה שהיא אומרת, עד שמתברר לקראת הסוף שבעצם הוא מסכים עם כל מילה וכל מה שהוא אמר הוא טקסט טוסטסטרוני שמתלווה למאטרייה המקצועית שהעלתה רות ירון בענייניות ובנועם.

  6. מאת תמר המר:

    צפיתי שוב חנה. את צודקת הוא ניראה כאילו הוא עומד להתפקע בכל רגע מרוב אגרסיביות. לא זה לא ניראה מקצועי.
    חוץ מזה – שמתי לב בצפיה שניה…ואין ברירה האיש מבקש את זה -  כמה פעמים הוא טוחן בזעם  (לצד "יריבתו" האישה באדום וכמובן כלפי כל מי שחושב אחרת – "נקבות" איך שלא יהיה…) ביטויים "נשיים" כמו "מתבכיינים" "פאניקה", "היסטריה", "התנצלות", "ילדותי", "אינפנטילי"  אל מול תארים מכובדים ומנומקים כמו "האנשים הטובים" או לחילופין "האנשים הכי טובים שלנו". (… ולזה התכוונתי בתגובה הראשונה שלי כשכתבתי "קסם").

  7. מאת עדי בן יעקב:

    זה באמת לא יאומן שכל הבוג'ראס הזה נועד בכדי שלמור על הכבוד של לוחמינו אנשי הצפרדע אנשי הדממה. מעבר לעובדה שמדובר בטימטום פשוט כי יכול להיות שמדינת ישראל תחרב בעבור העניין הזה והכבוד האבוד של לוחמינו הגיבורים זה מה שמפריע. אבל יותר מזה מי באמת חושב שהילדים הנפלאים הללו זה מה שמעניין את התחת שלהם? הם קיבלו מכות על הסיפון בגלל הטימטום וחוסר האחריות של המפקדים שלהם. הם המשיכו לקפוץ מהליקופטרים כאילו כלום לא קרה והתנהגו די בסדר בהתחשב בעובדה שהמפקדים שלהם ושר הבטחון פישלו בגדול. יש על מי לסמוך.
    לא על האידיוט שהחליט שלא לענות במשך שעות ארוכות. ואפילו אי אפשר להגיד לא חשבנו על זה. כל מי שהיה מחובר ברדיו באותן שעות שמע את נחמן שי  מתחנן בפני אבי בניהו ומבקש ממנו הלתחיל לעלות לאויר. ואני לא חושב שיש שדרן בוקר אחד שלא התחנן בחי שיתחילו לענות ואלה שותקים מפאת הכבוד האבוד של קאטרינה בלום….
     
    מזכיר לי את הבדיחה על הטיסים הפולנים שהפקח הרוסי משדה התעופה בקאטין שאל אותם אם להדליק אורות נחיתה? "לא אנחנו כבר ננחת בחושך.." באה התשובה הוורשאיית הטיפוסית. אותו הדבר כאן….
     

    • מאת יונה:

      עדי, לפי התגובה האחרונה שלי, תוכל להבין שלמען  לחץ הדם שלי, באמת הייתי מעדיפה שהם גם ישארו אנשי הדממה.

  8. מאת יורי ינובר:

    חנה, אני מסכים אתך לגמרי בתיאור הטכני של הפאשלות, כולל, כמובן, העובדה הכואבת שלא יכול היה להיות קל להיות הבן של האבא של ביבי. הבעיה היא שזה לא כל כך משנה באיזה דיוק תתארי את הבעיה, כשהפציינט, לא רק ביבי אלא המערכת כולה, ובעיקר ראשיה, מעוקרים כבר שנים מכל יכולת ליישם את המסקנות הנכונות שלך.
    זה מתחיל ונגר בערכים. בגלל זה הכי קל לדוסים, כי לפחות אצלנו יש רשימה אמינה של מה הולך טוב עם חיים פעילים וחיוביים. זה הרבה יותר בעייתי לחילוניים, כי בתרבות של מוסר יחסי מאד קשה לפתח נכסי צאן ברזל רוחניים. כשהייתי קטן, ההבדל בין הרשימה היהודית לציונות החברתית היה זעיר. היו לזה כל מני תופעות לואי מכוערות, כמו לאומנות פרועה, אבל מצד שני היה קיים מתח רוחני בחברה, וממתח הזה התפרנסו דורות של מפקדים צה"ליים שהמציאו פעולות עתירות דמיון והסעירו אותנו באומץ ובהשראה שלהם. אין השראה בלי ערכי מוסר. אי אפשר גם לראות אמריקן איידול כל הזמן וגם לחשוב יצירתית.
    ברק וביבי הם רק הכי גרועים בראש פירמידה ענקית של גמדים רוחניים שטיפסו ומטפסים מעמדה לעמדה ואין להם את הסחורה. ידידי נפשי החילוניים צריכים להכיר בעובדה שעד להודעה חדשה מהציונות החילונית יוצאות רק נפיחות רוח צחנוניות ושום דבר חוץ מזה. זאת סוף הדרך. לגמדים האלו יש מטוסים וטילים וטנקים, זה נכון, אבל אני מתחיל להרהר מחדש במשמעות האמיתית של העובדה שיש להם בידיים פצצות אטום. וואלאק, האנשים האלה באמת יכולים להמיט שואה.
    שמת לב שלא אמרתי כאן מילה על הסברה? מפני שהסברה, בנובן המאורגן והתינק-טאנקי שלה, צריך רק מי שנכשל. למי שיודע מה הוא עושה ההסברה כבר יוצרת את עצמה באופן אורגני. לפתאח יש משרד הסברה? הם שמו וובקאם על הסיפון, זה כל מה שהיה צריך. כי הם, בניגוד לנו, בעלי ערכים עמוקים, לא משנה אם טובים או רעים. אם יש לך ערכים כל השאר זה טכניקה. אם אין לך ערכים לך לדובר צה"ל.

  9. מאת יונה:

    חנה, יש גם  דבר נוסף והוא ההסברה הפנים ישראלית.
    כשאני שמעתי ברדיו שלוחמי שייטת 13 המהוללת מספרים שאזרחים "פוצצו אותם במכות"  ו"הזכיר לנו את הלינץ' ברמאללה", הפסקתי לישון בלילות.
    היה פעם "שיח לוחמים" היום למרבה הפחד והדאגה, יש לנו "שיח בכיינים". האמת היא שציפיתי לשמוע מהאידישע פיראטן הללו גם צרחות "גוואלד גוואלד" לקינוח.
    ומסכימה איתך לחלוטין בקשר לנורמות המוסריות של מפקד חיל הים. גם אני חשבתי אז ש צריך להעיף אותו לכל הרוחות. אין פלא שהוא שלח את חייליו מצויידים בקפצונים. מן הסתם במוח הכחול המעוות שלו הוא חשב שזו ספינת תענוגות עם חשפניות.

    • מאת אסתי סגל:

      יונה,
      קיסינג'ר (אני חושבת) אמר בזמנו שלישראל אין מדיניות חוץ – רק מדיניות פנים. אני חושבת שהיום אפשר להרחיב את גבולות ההגדרה הזו.
      מדהים.

      • מאת יונה:

        (אכן קיסינגר).
        מה שמעניין זה שמכל עודפי הברברת והדברת, איש אפילו לא מתקומם על ההצהרות הללו של החיילים וההשלכות שלהן על  "הביטחון הלאומי" ותחושת אזרחים כמוני שכמעט עברו להתגורר במקלט.   להיפך, כל השטייטל ודובריו העילגים התנפלו עליהן כמוצאי שלל רב ועד האו"ם זה כבר הגיע.

        מן הסתם כולנו מבינים שאותם חיילים לא עמדו בסיטואציה הקשה ביותר שבה עמד עד היום חייל צה"ל, ובכל זאת, מעולם בתולדות המדינה הזו לא הגיעו יבבות לוזריות כאלה לתקשורת. 

        בפעם היחידה בחיי הארוכים ששמעתי חייל מספר ש"פוצצו אותו",  זה היה הטייס גבי גרזון, שהסביר לתקשורת (בהומור!) איך נקטעה לו הרגל בשבי הסורי, כי השובים "פוצצו לו אותה". אגב, למחרת התפרסם בעיתון שהסורים הצמידו לגרזון חומר נפץ לרגל.

        • מאת חנה בית הלחמי:

          מה שאת מספרת, על גרזון, אומר שהחיבור הקדוש בין עילגות וטפשות הגנרלים, הפוליטיקאים והעיתונות – לא התחיל מהיום….?

          • מאת יונה:

            השילוש הלא קדוש )-:
            תרשי לי לספר לך חוויה. מתוך הבנה כמה טפשים העיתונאים (וזה עוד בימים הטובים כשהם יצאו מהבית ולא קוששו את האייטמים שלהם רק דרך הטלפון כמו היום).
            עשינו פעם, אזרחים פורשי ארבע אמהות, הפגנה נגד איזה גנרל  שברגע שפשט את מדיו, יצא בכותרת ענק "זהו, עכשיו אפשר לצאת מלבנון". ראינו בכך התבטאות פושעת והחלטנו לעשות הפגנה מול הקריה. להפגנה קראנו "שתיקת הכבשים" ואפילו חכרנו 3 כבשים והלבשנו אותן בחולצות צבאיות.
            ושוב, מתוך הבנה לטמטום העיתונאים, חילקנו להם דפי הסבר מפורטים לגבי האמירה שלנו ותוכן ההפגנה.
            למחרת, שלא במפתיע, היתה כותרת באחד העיתונים: "ילדינו הולכים כצאן לטבח".

  10. מאת חנה בית הלחמי:

    עדי – אבי בניהו הושם בתפקידו לא בזכות כישוריו (שאני אישית מטילה בהם ספק) כי אם בזכות גבריותו, שהיתה המצרך הכי נדרש בשוק אחרי מירי רגב ומלחמת לבנון השנייה, בה נשיותה איימה על זכרותם הלא זקופה במיוחד של חלוץ וברק. את התוצאה אנחנו פוגשים עכשיו. מה שכן, אף אחד לא יעיף את הגבר גבר מתפקידו עקב כישלון חרוץ ונזק עצום למדינת ישראל, שכן הוא חבר במועדון של אלו ששומרים אחד על השני על חשבון כולנו.
    יונה, לגבי ההסברה  הפנים ישראלית – צדקה תתחיל מבית והבית הזה צר לבב ועילג. פתחתי היום אחה”צ את הרדיו באמצא ראיון על ח”כ כלשהו, למשל, שהתעקש לקרוא לח”כ זועבי – “ח”כ זובי”. מאוד בוגר ומאוד הסברתי. גם אנסטסיה מיכאלי יכולה לספק סרטון מתחרה למכות בפרלמנט הקוריאני, שירוץ ביוטיוב ויזכה למאות אלפי צפיות בעולם. אלו הפנים שלנו. זו ההסברה פנימה והחוצה.
    אהבתי את הסיפא של דברייך…

    • מאת עדי בן יעקב:

      אבי בניהו הגיע לתפקידיו בגין תכונה שמזכירה לי את החתול שלי  לקק לי ירדן על מימי ים התכלת ,  האיש התאמן על ישבנו של איציק מרדכי ומאז הוא שירת כבר שורה ארוכה של אדונים. ותסלחי לי הגברת רגב לא היתה טובה ממנו אם כי יכול להיות בגין היותה אישה ואימא לילדים היא נאלצה להפסיק ללקק לשעה שעתים ביום אבל היא עשתה את זה בדיוק כמהו.
      שנהם בושה, אם כי אני מודה שמירי רגב הצליחה לשכנע אותי לפעמים שהיא יודעת שהיא משקרת. בניהו כנראה בעל נסיון דרמאטי ועל כן אני תמיד חושד בו שהוא ממש מאמין בשטויות שפיו מפיק.
      לרגב יתרון ברור בשטח הכתבים הצבאים, שידעו לדקלם את השטויות שלה מבלי בכלל לשמוע אותה.

      • מאת חנה בית הלחמי:

        עדי, כל מה שאתה אומר נכון, למרבה הצער. אני התייחסתי לדרייב שם להעיף את האישה ולהחזיר את המושכות לגבר-גבר. אגב, כבר התייחסתי בעבר לבניהו, בהבחרו, בפוסט אבי בניהו תעשה דיאטה: http://www.haderech.co.il/parliament208.html. עיני עינה צרה כמובן במימדי גופו ואף לא הופעתו המאוד מוזנחת ומרושלת, אלא שהתייחסתי לכך ששום אישה שנראית כך לא היתה מתקבלת לתפקיד, משום שכאשה – לפני שהיא אשת מקצוע – היא צריכה להיראות "מזמינה".
        גם הוא וגם מירי רגב אנשי מקצוע גרועים, אבל מירי הקפידה על פן ופס שחור בעיניים גם בימים הלחוצים ביותר של המלחמה, כי היא הבינה – כמו שכולנו מבינות – שזה מה שנדרש ממנה כדי לשמור על משרתה.

הוספת תגובה על יונה