תקשורת, אימון והדרכה

אתה ואחותך

טיפות זיעה. הסעות: לקייטנה בשמונה, בחזרה באחת. עבודה. שפעת אחת. שפעת שניה. מזגן 24/7. חשבון חשמל שאני לא פותחת מפחד. כולם בבית (דווקא כייף). קניות כל יום. פירמידת הצרכים של מסלו: אוויר לנשימה לפני אהבה, מזל שהלחות פוחתת בערב ויש קצת בריזה. קיץ טיפוסי.
זמן מצויין לפרוייקט מקסים ולשיר מתוק מתוכו.
קבלו את This Mortal Coil – You and your sister.
צלילים שמאווררים את הנשמה, תהנו.  ושיהיה סו"ש נעים וצונן.

 

Mortal coil is a poetic term that means the troubles of daily life and the strife and suffering of the world. It is used in the sense of a burden to be carried or abandoned.

הערך ב- Mooma

בגיגול לעוד חומר רקע, מצאתי שגם בועז כהן כתב עליהם (דה ז'ה וו מענג – אנחנו נוגעים לעיתים באותה מוזיקה).

FacebookTwitterGoogle+Share

ציצית היא חותמת הקב"ה על בגדינו

יובל קפלינסקי, מנהל בית הספר התיכון הדתי לבנים ע"ש רועי קליין ברעננה, שלח לתלמידי ביה"ס מכתב, תחת הלוגו של עיריית רעננה וללא ידיעת אגף החינוך, הנוגע לקוד הלבוש הנדרש מהם. המכתב קומם את הורי ביה"ס ומעורר מהומה-זוטא בעיר ומהומה רבתי בקהילה הרלוונטית. אלי, כמנהלת פורום רעננה בתפוז, הגיעו מספר פניות בנושא. ההורים מקיימים התכנסויות חירום. אחת מהם, אם ממוצא אמריקאי, אמרה: לא עליתי לארץ כדי שהמנהל יגדיר לי איך נראה יהודי.

אנחנו – הרוב החילוני שהופך מול הגל הפנאטי האגרסיבי הזה של הציונות הדתית למיעוט מתגונן – הגיע הזמן שנשמיע את קולנו גם בדברים הקשורים להתרחשויות בתוך החינוך הדתי, ולא רק ברעננה - המקרה הנוכחי הוא סמל לתופעה, שאמורה לעורר חשש אצל כל אזרח/ית ישראלי/ת בר/בת דעת. שהרי, לחינוך הדתי אין מעצורים בבואו להתייחס למתרחש בחינוך החילוני, או להבדיל – בחינוך הפלשתיני, שנראה שההבדלים בינו לבין חלקים מהחינוך הדתי-לאומי אינם רבים כל כך. למעשה, אפשר לחסוך לא מעט כסף על הוצאות הפקה, ולהדפיס לאיסלאם הקיצוני ולזרמים מסויימים בחינוך הדתי-לאומי (שמסתבר שמוצא דרכו גם לחינוך הממלכתי – הממומן מכספנו), את אותם ספרים.

ה- Good News הם ההורים הדתיים שמראים שעדיין נותר משהו מהשפיות הלאומית המאחדת, שנדמה לנו לעיתים שאבדה.

שימו לב לנקודות הבעייתיות המרכזיות העולות מהמכתב:

  1. התחרד"לות, המהווה את אחד מגורמי הסיכון החברתיים הגדולים ביותר בחברה הישראלית.
  2. פעולת המנהל המנוגדת להחלטה הדמוקרטית של ועד ההורים העירוני לגבי הלבוש – מדובר באי הכרה בשיטה הדמוקרטית ומוסדותיה, ועוד בתיכון ממלכתי האמור ללמד אזרחות ודמוקרטיה.
  3. בידול – לא רק מהחילונות אלא סאבטקסט מסית ובעייתי נגד זרמים דתיים ביהדות (למשל – חובשי כיפות מסוג אחר, משגיחי כשרות וכיו"ב).
  4. היומרה שבהגדרת "מיהו יהודי" על פי סממני הלבוש והתספורת שמכתיב ביה"ס.  
  5. קיטוב חברתי והסתה ("אנחנו" ו"הם", לסוגיהם) – גינוי ושטנה ל"אחר".
  6. שימוש במוסד עירוני-ממלכתי לחינוך מסיונרי, להחזרה בתשובה.
  7. שימוש בדמגוגיה והטעיה, על ידי צוות חינוכי.

חשוב לציין שראש העיר ומנהלת אגף החינוך לא ידעו עד היום (יום ו', 1.8 בצהריים) אודות המכתב, אשר נשלח כבר לפני ימים להורים.

 

הנה המכתב;

ניתן לעיין בו ברזולוציה ברורה יותר, בהערותי ובדיון שעוד יתפתח שם -גם בפורום.

FacebookTwitterGoogle+Share